האתיקה של התודעה - החוויה הדתית בעידן הפרוזק more

‫האתיקה של התודעה‬ ‫החוויה הדתית בעידן הפרוזק‬ ‫תומר פרסיקו‬ ‫1.‬ ‫השדה האחרון שעומד בפני מיפוי מוסרי הוא שדה התודעה. במלחמה, באהבה, במין,‬ ‫בשלטון, מול הסביבה ומול הגוף, תורות אינספור מספרות לנו מה טוב ומה רע, מה‬ ‫ראוי ומה מגונה, מה מותר ומה אסור. דווקא התודעה נותרה משום מה קרקע בתולה‬ ‫בשאלות של מוסר. הנה: על פי החוק, מותר לי להיות שיכור עשרים וארבע שעות‬ ‫ביממה. מותר לי גם לרעוד בעצבנות אחרי שתיית חמש כוסות אספרסו. מותר לי‬ ‫להרעיל את עצמי בעטרן ובניקוטין, מותר לי להאביס את עצמי בכל אלה יחד, ומותר‬ ‫לי לבלוע שני כדורי אקמול בניסיון להשקיט את כאב הראש המפוצץ שלי, תוצאה‬ ‫שכיחה של ניסיונו של הגוף לעכל קוקטייל חומרים שכזה. מה שאסור לי הוא להיות‬ ‫רגוע וממוקד אחרי נטילת ריטלין, או נינוח וקהה אחרי בליעת פרוזק. זה אסור, אלא‬ ‫אם כן, כמובן, הרופא שלי מרשה לי. ומה נותן לאדם שלמד שבע שנים כיצד לרפא‬ ‫מחלות את הזכות לקבוע את איכותם של חיי הנפש שלי? החוק כמובן, אבל לבד‬ ‫מהחוק, שום שיקול הגיוני. שכן שום דיון אמיתי מעולם לא נערך במכלול השאלות‬ ‫הסובבות את סוגיית הזכות הבסיסית והחשובה ביותר שלנו: הזכות לקבוע בעצמנו,‬ ‫עבור עצמנו, איך נרגיש. או במילים אחרות: הזכות למניפולציה תודעתית.‬ ‫לא תמיד זה היה המצב. כמעט בכל תרבות עתיקה הוקדש מאמץ אנושי כדי לנסח‬ ‫- ולהגשים - אתיקה של תודעה. מסורות דתיות שונות ובכללן היהדות, כפי שאנסה‬ ‫תומר פרסיקו‬ ‫הוא דוקטורנט‬ ‫בתוכנית‬ ‫לדתות זמננו‬ ‫באוניברסיטת תל‬ ‫אביב ומורה בבית‬ ‫הספר הריאלי‬ ‫העברי בחיפה‬ ‫711‬ ‫אקדמות כ"ה • אלול תש"ע‬ ‫להראות, הצביעו על מצבים תודעתיים עליונים שאליהם על האדם לשאוף. עמדות‬ ‫הכרתיות אלו היו למעשה חוויות דתיות שנבנו כהיררכיה נורמטיבית של "מצבי רוח".‬ ‫מנגד אפשר לראות כי במאה השנים האחרונות המערב מתעלם בעקביות מהתייחסות‬ ‫אתית לתודעה. אומרים לנו מה צריך לחשוב ואיך כדאי להרגיש, אך באשר לאופי‬ ‫התודעה עצמה, למסגרת שבתוכה ודרכה אנחנו חושבים ומרגישים, כאן יש למערב‬ ‫בעת המודרנית רק תשובה אחת: תהיה "נורמלי". ופירושו של דבר במקרה זה הוא‬ ‫תהיה פיכח: לא יותר מדי בדיכאון, לא יותר מדי שמח. מתוך עידן הנאורות עלתה‬ ‫תמונת אדם ברורה ורציונלית, שגם הממסד הדתי היהודי־נוצרי אימץ מיד: הפרט‬ ‫כמבוגר אחראי, אוטונומי ורציני, שולט בעצמו ושולט בסביבתו. לאדם כזה, שיוצר את‬ ‫עצמו ואת עולמו מתוך רצונו הממוקד, ברור שאסור לאבד פוקוס.‬ ‫אנחנו מכירים את התמונה האתית־אנתרופולוגית הזאת: דקארט וקאנט נפחו בה‬ ‫רוח חיים ופרויד ניסח אותה בצורה הפלסטית ביותר: האני כמחשבה טהורה העומדת‬ ‫מעל ומעבר לעולם החומר המכני והנחות; האגו כישות ריבונית החולשת על גוף האיד‬ ‫הבהמי, מושלת בו על פי תכתיבי הסופר־אגו הרציונלי. ברור שבתמונת עולם כזו‬ ‫ה"אני" חייב להיות "אחראי", עין אחת צופייה דרוכה על תשוקותיו המבעבעות, עין‬ ‫אחת שלוחה קדימה לקראת העולם ומחצביו בני־הכיבוש. בתמונת עולם כזו האדם‬ ‫חייב להיות מסוגל להפעיל מכשור כבד.‬ ‫זאת ועוד: מכיוון שבתמונת עולם כזו אין לו לאדם על מי לסמוך אלא על עצמו,‬ ‫ברור שאסור לו לאפשר כל שינוי שבא "מבחוץ" בכיול המנטלי שלו. האמת היא מה‬ ‫שאני רואה וחושב בעצמי, כשאני פיכח. אני אדון לעצמי ואדון לעולמי כאשר אני אוחז‬ ‫באמת הזאת, ומסוגל לכפות אותה על גופי ועל החומר המת שסביבי. הנה: זהו אדם!‬ ‫לאו דווקא אדם מאושר, אבל אדם. בוגר. אחראי. רציונלי. צלול, מחושב ומיושב.‬ ‫אבל כפי שהוכיחה תקופת חוקי היובש בארצות הברית, אי אפשר לכפות על האדם‬ ‫להיות כך שבעה ימים בשבוע - זו גזרה שאין הציבור יכול לעמוד בה. משום מה‬ ‫המצב התודעתי הנורמלי שלנו אינו מספק אותנו, או גרוע מזה, מעיק עלינו. יש לנו‬ ‫צורך כרוני לצאת ממנו, לחרוג מגבולותיו, לשנות, כאמור, את המסגרת התודעתית‬ ‫שבה תוכן ההתרחשויות מתקיים. אנחנו רוצים לא רק להיות במסיבה, אלא גם להיות‬ ‫שיכורים במסיבה. לא רק לצאת לעבודה, אלא לצאת ערניים וחדים לעבודה. לכן‬ ‫אלכוהול וקפאין הם סמים מותרים בעולמנו, וכמותם ניקוטין ופרצטמול (הידוע‬ ‫במחוזותינו בכינויו "אקמול").‬ ‫לו הייתה תמונת העולם הפרמקולוגית הזאת יציבה וסטטית, הבעיה היחידה הייתה‬ ‫הצביעות שבה. אבל עולם התרופות הפסיכיאטריות, וכמוהו זה של הסמים הקשים, לא‬ ‫רק שאינו יציב, אלא שבשנים האחרונות חלו בו תמורות עזות.1 אכן, בעשרים השנה‬ ‫האחרונות המחקר המדעי על המוח גדל בצורה חסרת תקדים. זה התחיל בערך כשנשיא‬ ‫ארצות הברית ג'ורג' בוש האב הכריז על שנות התשעים כעל עשור מחקר המוח, אם כי‬ ‫ייתכן שהוא הגיב למצב ולא להפך. מה שברור הוא שבשלהי המאה העשרים תקציבים‬ ‫באופן כללי תחום הפסיכולוגיה והפסיכיאטריה נתון לתמורות עזות ואף מהפכניות יותר מתחומים‬ ‫רפואיים או מדעיים אחרים. על כך ראו למשל ההקדמה ל־‪Edward Shorter, A Historical‬‬ ‫5002 ‪.Dictionary of Psychiatry, New York‬‬ ‫1‬ ‫811‬ ‫האתיקה של התודעה‬ ‫התחילו לזרום, מחלקות ומעבדות נפתחו והמו אדם, ומדענים החלו להעז ולדבר על‬ ‫2‬ ‫מה שעד אז היה נחשב למנת חלקם הערטילאית של הפילוסופים: ההכרה.‬ ‫אלה לא היו דיבורים בעלמא. בד בבד עם מיפוי הגנום האנושי ממופה גם המוח‬ ‫בדיוק גדל והולך. כיום כבר יודעים הרבה מאוד לא רק על אזורי הפעולה והחישה‬ ‫השונים, אלא גם איך פועל כל אזור, ואילו חומרים כימיים מעורבים בפעולתו. ברור‬ ‫שמכאן ועד היכולת לסנטז במעבדה חומרים שידמו פעולות מסוימות או יביאו לסיומן‬ ‫ המרחק קצר. ואכן, שוק התרופות הפסיכיאטריות צומח במהירות עצומה.‬‫כדי להבין עד כמה מדע הפסיכיאטריה משפיע על העולם (המתועש) צריך לחזור‬ ‫לסוף שנות השמונים ולמהפכה שחולל הפרוזק: בתוך שנתיים מיציאתו לשוק ב־8891‬ ‫הפך הפרוזק לתרופה האנטי־דיכאונית הנמכרת ביותר, תואר שהוא מחזיק בו עד היום,‬ ‫כאשר ברחבי העולם יותר מחמישים מיליון איש נזקקים לו בקביעות.3 אבל המהפכה‬ ‫האמיתית התחוללה בצורת ההתייחסות לדיכאון: הפרוזק שינה יותר מכול את הגישה‬ ‫אל הבעיה ואל האדם הלוקה בה. הוא אִפשר טיפול תרופתי יעיל שמחזיר בקלות לחיים‬ ‫תקינים אנשים שלפני השימוש בתרופה היו מנסים לפתור את בעיית הדיכאון שלהם‬ ‫על ידי טיפול פסיכולוגי, בהשקעה של לא מעט זמן וכסף. הפרוזק גילה להם שהבעיה‬ ‫היא לא בנפש, אלא במוח שלהם. פשוט: הכול עניין של מינון הסרוטונין. מה שפעם‬ ‫4‬ ‫הובן כבעיה פסיכולוגית מובן כיום כבעיה כימית.‬ ‫מאז ימיו של הפרוזק עברה הפסיכיאטריה כברת דרך לא קטנה, ומגוון גדול של‬ ‫סמים פסיכואקטיביים חדשים יצאו מדלתות המעבדות של חברות התרופות. וכמו‬ ‫שהפרוזק שימש טיפול יעיל לא לחולי נפש, אלא לאדם הממוצע שסובל מדיכאון,‬ ‫התרופות החדשות מכוונות עצמן לפלחי שוק גדולים יותר ויותר, כלומר לשכן ממול‬ ‫שרוצה לא להתרפא מבעיה נפשית, אלא לחדד את כישורי מוחו. הרפואה המודרנית‬ ‫עדיין לא נתנה את דעתה בצורה מעמיקה על ההשלכות האתיות של ההתפתחות‬ ‫5‬ ‫הזאת.‬ ‫"...מדענים דחו את הרעיון [של ההכרה] במשך פרקי זמן ארוכים וסירבו אפילו ללמוד אותו. [אבל]‬ ‫החדשות הטובות הן שבתחילת המאה העשרים ואחת 'מדעי ההכרה' פורחים" - ,‪Susan Blackmore‬‬ ‫5002 ‪.Consciousness: A Very Short Introduction, New York‬‬ ‫עובדה זו ועובדות נוספות על פרוזק אפשר למצוא בסיכום חגיגי שערכו במגזין ‪ The Observer‬לרגל‬ ‫יום הולדתו העשרים של הסם: 7002.5.31 ,‪ .Anna Moore, 'Eternal sunshine', The Observer‬ראו‬ ‫את המאמר כולו כאן: .‪http://www.guardian.co.uk/society/2007/may/13/socialcare‬‬ ‫‪.medicineandhealth‬‬ ‫ראוי לציין כאן שבפסיכיאטריה המודרנית הגישה הרווחת היא זו הרואה זהות בין הנפש לגוף,‬ ‫ועל כן מניחה שכל שינוי במאזן הכימי במוח יגרור שינוי במערך הנפשי של אותו אדם. זו העמדה‬ ‫שעליה מבוססת הרפואה הפסיכיאטרית, ומכוחה הפסיכיאטריה נחשבת לתחום שאפשר לחקור‬ ‫אותו מבחינה מדעית. עוד יש לציין שעמדה זו גם מביאה לתוצאות מעשיות מרשימות ביותר. כך‬ ‫למשל, במקרים רבים הפסיכיאטריה מחליפה את הפסיכולוגיה כאמצעי יעיל יותר לטיפול בבעיות‬ ‫נפשיות. אכן, בעקבות התפתחות שוק התרופות הפסיכיאטריות צומצם מאוד הטיפול הדיאלוגי‬ ‫לטובת הטיפול התרופתי. ראו ההקדמה לספרו של שורטר (לעיל, הערה 1) וסיכום מחקר על כך כאן:‬ ‫"לבד ממקרים מזדמנים האתיקה הפסיכיאטרית נחשבה לתוספת לאתיקה הרפואית־ביולוגית‬ ‫השגורה. ההנחה הייתה ש'כלים' אתיים שפותחו עבור טיפול במקרים כגון סיוע בהפריה או ניתוחי‬ ‫השתלות יכולים לשמש ללא כל שינוי מהותי גם בפסיכיאטריה" - ‪K.W.M. Fulford and Sidney‬‬ ‫.‪Bloch, 'Psychiatric ethics: codes, concepts, and clinical practice skills', Michael G‬‬ ‫‪Gelder, Juan J. López-Ibor, Jr. and Nancy Andreasen (eds.), New Oxford Textbook of‬‬ ‫‪http://www.scientificamerican.com/article.cfm?id=psychiatric-drugs-replacing‬‬‫‪.talk-therapy‬‬ ‫2‬ ‫3‬ ‫4‬ ‫5‬ ‫911‬ ‫אקדמות כ"ה • אלול תש"ע‬ ‫דוגמה זמינה לכך אפשר למצוא בריטלין, תרופה שמוכרת מאז שנות השישים אבל‬ ‫שכוכבה דרך בשנות התשעים כטיפול יעיל בהפרעות קשב, ריכוז והיפראקטיביות‬ ‫(‪ .)ADHD‬הטיפול המוכר ניתן לתלמידי בית ספר הסובלים מבעיות אלה, אבל אם‬ ‫הריטלין יכול לשפר את הריכוז של ילדים, למה שסטודנט לא יבלע כדור לפני שהוא‬ ‫ניגש לבחינה חשובה - או לפני ריאיון עבודה? אכן, על פי נתונים שאספה ממשלת‬ ‫ארצות הברית ב־7002, יותר ממיליון וחצי איש השתמשו בריטלין כתוסף לא רפואי‬ ‫בשנה שלפני כן,6 ומסקר לא רשמי שערך כתב העת המוערך ‪ Nature‬באפריל 8002‬ ‫עולה שאחד מכל חמישה סטודנטים וחוקרים, ביותר משישים מדינות, משתמש בסמים‬ ‫משפרי ריכוז! שמונים אחוזים מהם גרסו שיש לאפשר צריכה חופשית של תרופות‬ ‫7‬ ‫פסיכיאטריות כאלה.‬ ‫אך ריטלין כבר שייך לעבר. הלהיט הנוכחי בקמפוסים הוא המודפיניל (‪.)Modafinil‬‬ ‫המודפיניל יועד לטיפול בנרקולפסיה (נ ְִרדָּמּות), אשר הסובלים ממנה נוטים להירדם‬ ‫בניגוד לרצונם, במהלך פעילותם. התרופה שומרת על ערנות מוגברת, וזאת היא עושה‬ ‫גם למי שאינו סובל מהבעיה. למעשה, אדם נורמלי המשתמש בה יכול להישאר רענן‬ ‫ללא שינה עד שלושה ימים.8 סטודנטים כבר גילו את יתרונות המודפיניל, והאם נמנע‬ ‫מנהגי משאיות לקחתו כרצונם? ומה באשר למנתחים או פקחי תנועה בשדה התעופה?‬ ‫מה בנוגע לרמטכ"ל? בריאיון שערכתי אתו אמר לי פרופ' תומס מטצינגר, מהפילוסופים‬ ‫החשובים כיום בעולם בתחום הקוגניציה וההכרה, שאת המודפיניל "רקחו כתרופה‬ ‫לנרקולפסיה, אבל תעשיית התרופות יודעת שהיא תרוויח מכך שאנשים ירכשו את‬ ‫9‬ ‫התרופה הזאת רק בשביל לייעל את העבודה שלהם".‬ ‫לחברות התרופות אסור כמובן לפרסם את היתרונות שמעניקות תרופותיהן לאנשים‬ ‫בריאים, אבל במקום שהיתרונות גדולים כל כך, העניין לא יישאר סודי זמן רב. נוסף‬ ‫על כך, שוק הסמים הבלתי חוקיים גם הוא מתפתח במהירות, ודי להביט במלחמה‬ ‫‪.Psychiatry, Oxford University Press, 2000, chapter 1.5, no page numbers‬‬ ‫‪Gary Stix, 'Turbocharging the Brain: Pills to Make You Smarter?', Scientific‬‬ ‫.‪American Magazine, October 2009, http://www.scientificamerican.com/article‬‬ ‫‪.cfm?id=turbocharging-the-brain‬‬ ‫6‬ ‫7‬ ‫הסקר נערך בקרב 724,1 איש מקוראי כתב העת שענו מרצונם על השאלות. מבין המשתמשים,‬ ‫26 אחוזים נעזרו בריטלין (‪ 42 ,)Methylphenidate‬אחוזים במודפיניל (‪ ,)Modafinil‬ו־51‬ ‫אחוזים בחוסמי בטא (המשמשים בדרך כלל להאטת קצת הלב). :‪Brendan Maher, 'Poll results‬‬ ‫576-476 .‪ .look who's doping', Nature, 452 (2008), pp‬באפריל 9002 התפרסם מאמר על‬ ‫התופעה בניו־יורקר (‪Margaret Talbot, 'Brain Gain: The Underground World of‬‬ ‫9002 ‪ ,)"Neuroenhancing" Drugs', The New Yorker, April‬ובו נידונה התופעה שבמסגרתה‬ ‫"קמפוסים אוניברסיטאיים הפכו למעבדות ניסוי לשיפורים תודעתיים" בעזרת תרופות, אולם אין‬ ‫התייחסות לממד האתי של התופעה. המאמר בקישור הבא: /‪http://www.newyorker.com‬‬ ‫‪.reporting/2009/04/27/090427fa_fact_talbot‬‬ ‫11 ,5 ,‪Martha J. Farah, 'Emerging Ethical Issues in Neuroscience', Nature Neuroscience‬‬ ‫9211-3211 .‪. (November 2002), pp‬‬ ‫תומס מטצינגר (‪ )Thomas Metzinger‬כיהן כנשיא אגודת מדעי המוח של גרמניה, והיום הוא ראש‬ ‫המכון לפילוסופיה תאורטית באוניברסיטת יוהנס גוטנברג במיינץ )‪ .(Mainz‬הריאיון המלא נמצא‬ ‫כאן: ‪ ./http://tomerpersico.com/2008/07/10/metzinger_interview‬מטצינגר הוא גם‬ ‫ממקימיו וממנהליו של המרכז לנוירואתיקה באוניברסיטה (.‪http://www.neuroethik.ifzn‬‬ ‫1=‪ ,)uni-mainz.de/index.php?id=2&L‬שמתמקד במחקר חלוצי בנושא. ממטצינגר שמעתי‬ ‫לראשונה על התחום. ראו את דיונו בעניין זה בתוך ‪Thomas Metzinger, The Ego Tunnel: The‬‬ ‫042-912 .‪.Science of the Mind and the Myth of the Self, New York 2009, pp‬‬ ‫8‬ ‫9‬ ‫021‬ ‫האתיקה של התודעה‬ ‫הסיזיפית של המשטרה בחומרים העולים על מדפי הפיצוציות חדשים לבקרים כדי‬ ‫להבין שבמקום שיש ביקוש, יהיה תמיד מי שימהר לספקו. מה יקרה כאשר ירצו אנשים‬ ‫שאינם חולים באלצהיימר לקבל תרופה שתפותח כדי לחזק את הזיכרון? מה יקרה‬ ‫כאשר תפותח תרופה שמנטרלת את דחף האלימות אצלנו - האם נסרב לחלקה חינם?‬ ‫מה יקרה כשתפותח תרופה שתמרח באופן קבוע חיוך מדושן על פנינו - האם נחזה‬ ‫בערים שלמות שמתבסמות בעונג מלאכותי? האם, כאשר תרופות לשיפור מצב הרוח‬ ‫יהיו בטוחות וזמינות, אנשים שיפגינו רוגז או עצבנות בציבור ייחשבו חסרי טקט כפי‬ ‫שבימינו נחשבים אלה שמשום מה אינם משתמשים בדאודורנט כדי להפיג את ריח‬ ‫גופם?‬ ‫השאלה היא, כמובן, מה רע בזה? אולי לא נרצה שחלקים גדולים מהציבור יהיו‬ ‫עיוורים לצדדים החינניים פחות של חייהם שלהם (ושל אחרים!), אבל אותם סטודנטים‬ ‫וחוקרים שהוזכרו לעיל הרי לא "התמסטלו" על חשיש או הרואין חלילה, הם לא‬ ‫צרכו סמים כדי לשפר את מצב רוחם ותו לא, או כדי להיכנס למצב אוטיסטי־אך־‬ ‫מענג שמטשטש אותם. להפך: רצונם להצליח בבחינותיהם ובמחקריהם הוא שגרם‬ ‫להם ליטול חומרים המגבירים את ערנותם. נכון, הם עשו זאת בצורה לא חוקית,‬ ‫כלומר השתמשו בתרופות־מרשם ללא מרשם (על פי רוב, בתרופות שקיבלו אחרים,‬ ‫או שהוזמנו ממפיצים בלתי חוקיים באינטרנט), אבל למה, כדי לשנות את המצב‬ ‫התודעתי שלי (ודאי עבור מטרה שנחשבת בחברתנו חיובית), אני אמור לקבל רשות‬ ‫ממישהו שההכשרה שלו בשדה האתיקה מסתכמת בלימודי רפואה ופסיכיאטריה?‬ ‫01‬ ‫מדוע שרופאים יהיו אלה שיקבעו בעבורנו מה מצב הרוח הנכון בשבילנו?‬ ‫2.‬ ‫והרי זה העניין: השאלה כאן אינה רפואית, אלא בראש ובראשונה אתית. השאלה היא‬ ‫לא למי מותר לקבוע איזו תרופה תינתן במרשם ומי זכאי למרשם, אלא: א. מהו מצב‬ ‫תודעתי ראוי; ב. מהן הדרכים הראויות להגיע אליו. כך למשל, רוב האנשים כפי הנראה‬ ‫יגרסו שמצב תודעתי שבו האדם אדיש או מנותק מסביבתו, או גרוע מזה, אינו מסוגל‬ ‫לתפקד כלל, אינו מצב ראוי מבחינה מוסרית. לפיכך, האם נסכים שמצב שבו אדם‬ ‫הוא היפר־ערני, דרוך, ממוקד ומרוכז הוא מצב שנחשב ל"טוב"? אם אכן כך, השאלה‬ ‫השנייה שעולה בפנינו היא זו: מדוע לא נקבע שסם שמביא אדם למצב זה (בהנחה‬ ‫שאין לו תופעות לוואי ממשיות) לא יהיה חוקי וזמין לכול? מה רע ביצירה מלאכותית‬ ‫של מצב תודעתי שכזה על ידי עזרים כימיקליים שניטלים בבליעה?‬ ‫שתי השאלות הללו לא רק קשות מאוד, אלא גם גדולות מאוד, מפני שהן נוגעות‬ ‫בלוז של זהותנו כאינדיבידואלים וכבני אדם. מול האידאל של האדם כריבון על עצמו‬ ‫ועל מעשיו, כמשקיף על עצמו ועל העולם בצורה רציונלית, קרה ומרוחקת, אידאל‬ ‫בחצי המאה האחרונה היו תמיד לתרופות פסיכיאטריות תופעות לוואי מרתיעות, ולכן היה ברור‬ ‫שכדי לאשר את שימושן נדרש רופא, כלומר אדם שמסוגל להעריך את היתרונות ואת החסרונות של‬ ‫התרופה המסוימת לבריאותו של האדם המסוים ולפסוק בהתאם לדיאגנוזה הכללית שהוא מסיק על‬ ‫סמך הכשרתו. אולם תופעות הלוואי בתרופות המפותחות בימים אלה פחותות בהרבה והן כמעט‬ ‫נטולות סיכון.‬ ‫01‬ ‫121‬ ‫אקדמות כ"ה • אלול תש"ע‬ ‫אשר ירשנו כאמור מהנאורות, קם אידאל אחר, רומנטי, הגורס שהאדם איננו ישות‬ ‫הכרתית־מחשבתית, אלא בראש ובראשונה גופנית־יצרית, ושראוי לו לאדם לבטא את‬ ‫יצריו ולתת לכוח היצירתי שבו, הבלתי רציונלי בעליל, דרור. אידאל כזה יראה בנטילת‬ ‫ריטלין לצורך יתר מיקוד, ריכוז ושליטה עצמית תסריט פלצות שמסמן את שעבוד‬ ‫רוחו של האדם ודיכוי אנושיותו. בדיוק כמו שההשקפה הראשונה, הקונצנזואלית‬ ‫הרבה יותר בימינו, תראה בנטילת אל־אס־די (חומר שהתחיל גם הוא את דרכו כתרופה‬ ‫פסיכיאטרית) איבוד צלמו של אדם והפקרת הסדר הטוב והתקין של הכרתו.‬ ‫ברובנו, כך נדמה לי, נמצא שילוב של שתי העמדות האלה במינונים שונים, אולם‬ ‫עצם הפנייה אל מקורות הנאורות והרומנטיקה יכולה לאותת לנו שכבר כמה מאות‬ ‫שנים איננו מקדישים מחשבה אמיתית לשדה האתי החשוב הזה, ועד כמה למעשה‬ ‫אין לנו כיום, בזמננו זה, מערך אתי מסודר הנוגע בשאלות אלה. יש לשים לב שאף‬ ‫את הגדרים האתיים הללו היה צריך כמעט לנחש על פי כיווני החשיבה הכללים של‬ ‫אותן תנועות מערביות, שכן הן לא התייחסו בפירוש לתודעה כאל תחום שלגביו‬ ‫אפשר לשאול שאלות נורמטיביות.11 בעודנו נתלים (בצורה לא מודעת) בשאריות‬ ‫אינטואיטיביות מהשקפות עולם שירשנו, אנחנו צועדים לקראת עתיד שבו האפשרות‬ ‫להתמרה הכרתית תהיה קלה, בטוחה, ולכאורה בעלת יתרונות פרקטיים גדולים, וכמעט‬ ‫אין לנו כל יכולת לומר אם זה טוב או רע, ולמה זה טוב או רע. כבר היום "המלחמה‬ ‫בסמים" נוחלת כישלון אחרי כישלון, ובמצב שבו האינטרנט יאפשר רכישה בלתי‬ ‫חוקית של כל סם שהוא, איננו יכולים להרשות לעצמנו להמשיך להתעלם מהדיון‬ ‫בסוגיה הבוערת הזאת.‬ ‫ומה באשר לשאלה השנייה? נניח שקבענו לעצמנו מהו מצב תודעתי ראוי, האם‬ ‫נתנגד להבאתנו למצב דנן על ידי עזרים פרמקולוגיים? אם טוב וראוי להיות מאושר,‬ ‫מה רע בהפלגה תמידית, שמחים ומאושרים, על גבי ים של כדורים פסיכיאטריים?‬ ‫השאלה הזאת מקוממת אותנו, וחשוב להבין למה. כאן יש לבדוק את האינטואיציות‬ ‫המוסריות שלנו ולחקור מדוע, אם אכן אנחנו מסכימים שכדאי, ואף ראוי, להיות‬ ‫מרוכזים וצלולים (או שמחים ופרועים) - משהו בנו מתנגד להגעה למצבים אלו על‬ ‫ידי בליעת כמוסות.‬ ‫אפשר לאבחן את קווי הגבול המוסריים שלנו במקרה זה על ידי עריכת ניסוי‬ ‫מחשבתי קטן. נניח שאדם מסוים מצא שהוא מרגיש במיטבו רק אם הוא מטייל בכל יום‬ ‫בחיק הטבע. אם הוא יקפיד על טיולו היומי ודאי לא נאמר שהדרך שלו אל האושר היא‬ ‫פגומה. כעת נניח שאדם אחר זקוק בכל יום לשנת צהריים של שעתיים כדי להרגיש‬ ‫במיטבו. שוב, סביר להניח שנעודד את אותו אדם להתמיד ולישון בצהריים. אדם‬ ‫שלישי ירצה לצאת לריצה של כמה קילומטרים בכל יום כדי להרגיש טוב, וגם זה‬ ‫כמובן בסדר גמור. אבל מה באשר לאדם רביעי, שכדי להרגיש במיטבו נוטל כדור‬ ‫פסיכיאטרי פעם ביום? לאותו אדם אין כל בעיה נפשית, אבל ללא הכדור הוא אינו‬ ‫מרגיש במיטבו. הוא אינו בדיכאון, הוא מרגיש בסדר, אבל הוא רוצה להרגיש מצוין.‬ ‫התייחסות כזאת נמצאה רק אצל החלקים הרוחניים יותר של הרומנטיקה, כגון הטרנסצנדנטליסטים‬ ‫בארצות הברית במאה התשע־עשרה. וראו תומר פרסיקו, 'הניו־אייג' כהטמעה של אתוס נוצרי־‬ ‫נבואי ביהדות בת זמננו', אקדמות, כד (ניסן תש"ע), עמ' 67-08.‬ ‫11‬ ‫221‬ ‫האתיקה של התודעה‬ ‫מדוע מעשיו של האדם הרביעי גורמים לנו אי־נוחות? מבחינת מצבו הפיזיולוגי,‬ ‫ייתכן שהשינה, השהייה בטבע או הריצה הביאו את שלושת הראשונים לאותו איזון (או‬ ‫גודש) ביוכימי שאליו אותו כדור מביא את האדם הרביעי. אם כן, למה עדיף לדעתנו‬ ‫להגיע אל המצב הזה על ידי פעולה בעולם, ולא על ידי בליעה של חומר כימי?‬ ‫השאלה הזאת סבוכה ורבת רבדים, ולא נוכל לטפל בכולם כאן. אפשר להניח,‬ ‫למשל, שיש לנו דעה קדומה שלילית על אמצעים שנחשבים בעינינו מלאכותיים.‬ ‫כך ריצה, למשל, היא טבעית בעינינו, ונטילת כדור אינה טבעית. עוד אפשר להניח‬ ‫הסתייגות מסוימת שיש לנו מכל דבר המוגדר כ"תרופה", ואולי אף מפיתוחים מדעיים‬ ‫בכלל, ורצון שלא להשתמש באלו אם אין אנו חייבים לעשות זאת. שוב, ייתכן שיש‬ ‫לנו רתיעה מאמצעים שמביאים אותנו למצב הרצוי בצורה חדה, מיידית, שהיא במובן‬ ‫מסוים אלימה כלפי הגוף. אולם לדעתי הציר העיקרי שסביבו חגה ההסתייגות שלנו‬ ‫ממעשיו של האדם הרביעי הוא זה המבדיל בין פעולות "שלנו", לפעולות שלא נעשות,‬ ‫לכאורה, על ידינו.‬ ‫עניין זה קשור לדעתי לשתי עמדות נפשיות עיקריות שאנחנו מחזיקים בהן: למה‬ ‫שנקרא "מוסר העבודה הפרוטסטנטי" שלנו, ולתפיסת הזהות והעצמיות שלנו. עניין‬ ‫מוסר העבודה הוא פשוט, וקובע שבשביל כבוד צריך לעבוד, דהיינו זה לא בסדר (לא‬ ‫הוגן, לא ראוי) לקבל גמול מבלי לעמול בעבורו. אנחנו צריכים "לעשות משהו" כדי‬ ‫שהתועלת שנזכה לה במצבנו תיחשב כשרה.21 לבלוע כדור זה פשוט קל מדי.‬ ‫עניין תפיסת הזהות שלנו מורכב הרבה יותר, ולדעתי הוא מהווה רובד עמוק יותר‬ ‫מעניין מוסר העבודה. כאשר אנחנו "עושים" משהו, כלומר מפעילים את הגוף ומבצעים‬ ‫פעולות לטובת עניין מסוים, אנחנו מוכנים לקבל את התוצאות, לחיוב או לשלילה,‬ ‫כ"שלנו" באופן לגיטימי. על פי תפיסתנו, אותו מוקד של זהות ופעולה, אותו מפקד‬ ‫קטן שאנחנו מדמיינים שהוא האני שלנו, שיושב לכאורה בתוך המוח (או שהוא הנשמה‬ ‫שלנו), נותן פקודות, הגוף - הפועל - מבצע, והעולם - הנפעל - משתנה בהתאם. זו‬ ‫שרשרת של סיבות ותוצאות שבעבורנו אין מובנת מאליה יותר ממנה. זאת ועוד, רק‬ ‫היא מפיקה בעבורנו במציאות תוצאות שנתפסות כאותנטיות. כל ניסיון לעקוף את‬ ‫מרכז הפיקוד שלנו, את המהות הגרעינית שהיא לכאורה אנו עצמנו, מפחיד אותנו,‬ ‫מרתיע אותנו, ונתפס כחסר לגיטימציה.‬ ‫כדור הפלא שמשפר את מצב רוחנו (או, למשל, את כישורינו הספורטיביים)‬ ‫נתפס על ידינו כאלמנט חתרני שנכנס אל תוך הגוף (הממלכה הפרטית שלנו, כלומר‬ ‫ממלכתו של האני שלנו) ונעשה שותף, או ממש תופס את מקומו של השליט הלגיטימי,‬ ‫של המלך, של האני. ודבר זה מפחיד אותנו מאוד (אולי רק מעט פחות ממותו של‬ ‫אותו אני). זה מה שגורם לנו להרגיש שהאושר או הרוגע של מי שנוטל תרופות הוא‬ ‫קצת מזויף. "כן", אנחנו אומרים לעצמנו, "ודאי שעדיף ליטול תרופות מאשר לסבול‬ ‫מדיכאון כרוני. אבל..." - אבל לא נחשיב חיים כאלה כחיים אותנטיים. וכל זאת משום‬ ‫שמשהו "אחר", לא האני של אותו אדם, לא "הוא עצמו", אחראי למצב הרוח שלו.‬ ‫אותו אדם אינו מתנהל לדעתנו כיצור אוטונומי ואוטוקרטי, וזה מרתיע אותנו.‬ ‫הד לכך אפשר למצוא גם במושג הקבלי "נהמא דכיסופא", ה"לחם של בושה", שמקבלים ללא כל‬ ‫השקעה.‬ ‫21‬ ‫321‬ ‫אקדמות כ"ה • אלול תש"ע‬ ‫חשוב לומר: העידן שבו יהיו לנו סמים משפרי זיכרון או מצב רוח בצורה ברורה‬ ‫וללא תופעות לוואי עדיין רחוק, וייתכן שלעולם לא יגיע. יש הבדל גדול בין הגברת‬ ‫יכולות קוגניטיביות כגון ריכוז או ערנות ובין שיפור כישורים מורכבים הרבה יותר‬ ‫כגון זיכרון, קל וחומר אינטליגנציה. אבל מבחינה עקרונית המצב שבו כבר היום‬ ‫סטודנטים רבים נעזרים בריטלין כדי לשפר את הישגיהם מציב את הסוגיה האתית‬ ‫הזאת לפתחנו כבר עכשיו.31 ההתמודדות עמה דורשת אפוא הצבת מערך אתי מעודכן,‬ ‫יצירת אתיקה של תודעה. כאמור, החברה המערבית כיום למעשה נטולת מערך אתי‬ ‫כזה, אולם למזלנו גם אם אפשר היה להמציא אותו, אין צורך ליצור אותו יש מאין.‬ ‫האתיקה של התודעה היא תחום ותיק מאוד בתרבות האנושית, ואפשר למצוא אותה‬ ‫כמעט בכל מסורת דתית.‬ ‫3.‬ ‫אבל לפני שננסה למצוא את האתיקה של התודעה ראוי להגדיר למה הכוונה במונח‬ ‫הזה. בעולם המערבי המודרני הורגלנו לכך שתורות מוסריות שונות מלמדות אותנו‬ ‫איך לנהוג, כלומר מה לעשות. יש מעשים ראויים ויש כאלה שאינם ראויים, ועלינו‬ ‫ללמוד איך להתנהל מבלי לפגוע בתוך כך בזולת ובזכויותיו. בהמשך לזה, תורה‬ ‫מוסרית מוצלחת אמורה לתת לנו עיקרון שעל פיו נכלכל את כל מעשינו. דוגמאות‬ ‫לתורות כאלה הן התועלתנות (‪ )Utilitarianism‬והתורה המוסרית של קאנט.41 אפשר‬ ‫לבנות תורה כזו מחלק לא מבוטל מעשרת הדיברות, וגם הנביאים שרטטו קווי מתאר‬ ‫להתנהלות מוסרית נכונה בעולם.‬ ‫באתיקה של התודעה העיקר אינו מה אנחנו עושים, אלא מה המצב התודעתי שלנו,‬ ‫כלומר אתיקה של תודעה מכוונת אותנו לא אל מעשים ראויים, אלא אל מצבי תודעה‬ ‫ראויים. להגדיר מהו מצב תודעה טוב, או מהו מצב תודעה בכלל - הרי זה קשה‬ ‫הרבה יותר, כמובן, מלהגדיר מהו מעשה טוב, אבל אפשר לומר בצורה הבסיסית ביותר‬ ‫שהכוונה היא לא לתוכן שנמצא בתודעתנו (כלומר מה אנחנו רואים, שומעים, מרגישים‬ ‫וכולי) אלא למסגרת שהתוכן הזה נמצא בתוכה - כלומר מה היא הכוונה הכללית שלנו‬ ‫כלפי העולם, מה היא העמדה הנפשית שממנה אנחנו מתייחסים אל העולם, מה היא‬ ‫"תפיסת העולם" התודעתית שלנו. מדובר באופי הקבוע (פחות או יותר) של התודעה‬ ‫שלנו, בצורה שלה.‬ ‫אך מכיוון שכאמור קשה עד בלתי אפשרי להגדיר את צורתה של התודעה, אתיקה‬ ‫של תודעה תסתפק בדרך כלל בהגדרת התכונות המאפיינות את הצורה הראויה,‬ ‫כמובן, אין אנו מדברים כלל על שוק הסמים (שאינם תרופות). "התחזית שלי", כותב תומס מטצינגר,‬ ‫"היא שעד 0502 הימים הישנים והטובים שבהם היינו צריכים להתמודד רק עם כתריסר מולקולות‬ ‫החולשות על שוק הסמים הבלתי חוקיים ייראו כפיקניק" - מטצינגר (לעיל, הערה 9), עמ' 322.‬ ‫התועלתנות היא תורה מוסרית הקובעת שיש לפעול כך שתוצאות פעולותינו יביאו את מרב האושר‬ ‫למרב בני האדם (או היצורים בכלל). את היוטיליטריאניזם הגה ג'רמי בנתם בתחילת המאה התשע־‬ ‫עשרה. תורתו של עמנואל קאנט (המאה השמונה־עשרה) קובעת את "הציווי המוחלט" שעל פיו‬ ‫יש לנהוג, שלו כמה ניסוחים. על פי אחד מהם עלינו לפעול כך שלו הפכו את פעולתנו לחוק כללי‬ ‫התקף לגבי כולם, היה הדבר מקובל עלינו. ראו דיון על אתיקה של מעשים אצל ,‪Charles Taylor‬‬ ‫09-87 ‪.Sources of the Self: The Making of the Modern Identity, Cambridge 1989, pp‬‬ ‫31‬ ‫41‬ ‫421‬ ‫האתיקה של התודעה‬ ‫כלומר בשרטוט המאפיינים של התודעה האידאלית. המאפיינים האלה הם בדרך כלל‬ ‫הרגשות ורגשות שונים וקבועים של בעל התודעה. אם נחזור אל הדוגמאות לאתיקה‬ ‫של התודעה שהבאתי לעיל, נגלה שלו נדרש לכך פילוסוף של הנאורות, הוא היה‬ ‫אומר שראוי שהתודעה תפגין ערנות, חדות ויכולת לחשיבה רציונלית. רומנטיקן היה‬ ‫אולי אומר שעל התודעה האנושית להיות ריקה מכל אילוץ וכך תשמש ערוץ חופשי‬ ‫להעלאה ולביטוי של טבעו הראשוני והייחודי של הפרט. אך אותו איש־נאורות או‬ ‫רומנטיקן כמובן לא חשב בצורה כזאת.‬ ‫אכן, בעידן המודרני השתלטה על העולם המערבי האתיקה הפרפורמטיבית, אותה‬ ‫אתיקה של מעשים. השתלטות זו התרחשה אחרי שבירת ההגמוניה הדתית במערב‬ ‫ודחיקת תמונת העולם ההיררכית של המסורות המונותאיסטיות. עם מהפכת החילון‬ ‫איבדו בני המערב גם את הציווי, המובן כמעט מאליו לפני כן, שעליהם לצאת ולשפר‬ ‫את המצב התודעתי הנורמלי שלהם, שעליהם לשאוף ל"התגלות" או ל"דעת ה'",‬ ‫עמדה אתית הדוחקת באדם לעבור למעשה טרנספורמציה תודעתית שהייתה כאמור‬ ‫תמיד במסורות הדתיות של העולם.‬ ‫4.‬ ‫החיפוש אחר דרכים שונות למודיפיקציה (אם לא ממש טרנספורמציה) של התודעה‬ ‫עתיק כימי האנושות עצמה. מאז ומעולם ניסו בני אדם לחרוג מהמצב ההכרתי‬ ‫הנורמלי, שנתפס במקרה הטוב כבנאלי, ובמקרה הרע כמקור ממשי לסבל. התחום שבו‬ ‫נערך החיפוש הזה הוא מה שנכנה היום התחום הדתי: צומות, הלקאה עצמית, תרגילי‬ ‫נשימה, מיני טכניקות של מדיטציה, טקסים מפורטים שיש לקיים בקפדנות ותפילה‬ ‫אינטנסיבית ואקסטטית - כל אלה הם שיטות שבהן השתמשו בתרבויות שונות (אשר‬ ‫במקצתן משתמשים בהן עד היום) כדי לגוון מעט את ההכרה שלנו. לאלו מתווספים,‬ ‫גם כאן כבר משחר ההיסטוריה, חומרים פסיכואקטיביים שונים שבכוחם לחולל נסים‬ ‫51‬ ‫ונפלאות בחושינו ובתחושותינו.‬ ‫לא אכנס לדיון בכך בהרחבה, אולם אפשר לראות שכבר בוודות (כתבי הקודש ההינדיים העתיקים,‬ ‫ממחצית האלף השני לפנה"ס) מוזכר הסֹומה, נקטר שבכוחו להפוך אנשים לאלים: "שתינו סומה‬ ‫והפכנו לבני־אלמות; השגנו את האור, גילינו האלים" (ריג־ודה, 3.84.8), ועד היום בהודו נוהגים‬ ‫חלק מהנזירים הנודדים לעשן חשיש בחיפוש אחר האלוהות. ביוון העתיקה הונהג מאז המחצית‬ ‫השנייה של המאה השנייה לפנה"ס, ובמשך לא פחות מאלפיים שנה, טקס חניכה בעיירה אלוסיס‬ ‫(‪ ,)Eleusis‬מרחק קצר מאתונה, אשר במסגרתו, אחרי הכנה של כחצי שנה, היה כל אזרח יווני‬ ‫רשאי לשתות משקה המכונה "קיקאון", שחוקרים רבים מניחים כיום שהיה בעל תכונות משנות־‬ ‫תודעה. אותם טקסים (או "מיסטריות") היו אמורים להאיר את עיניו באשר לקשר בין הנשמה לאלים,‬ ‫ולאפשר לו מבט זמני אל הנצח. בשנת 8002 רעשה הארץ כאשר דווח בתקשורת על אפשרות‬ ‫שגם משה ובני ישראל השתמשו בחומרים פסיכואקטיביים לפני שראו את הקולות על הר סיני.‬ ‫את התזה הזאת הציג פרופ' בני שנון, פילוסוף של הפסיכולוגיה ומרצה לפסיכולוגיה קוגניטיבית‬ ‫מהאוניברסיטה העברית במאמר שפורסם בגיליון של כתב העת ‪Biblical'( Time and Mind‬‬ ‫47-15 .‪ .)Entheogens: A Speculative Hypothesis', 1, 1 [March 2008], pp‬על פי שנון‬ ‫תיאורי חוויותיהם של בני ישראל למרגלות הר סיני מזכירים באופן מעורר חשד התנסויות העולות‬ ‫משימוש בחומרים פסיכואקטיביים, והוא אף מצא צמחים מקומיים שהם מועמדים אפשריים ליצירת‬ ‫אותו "היי" על הר סיני: שבר לבן (‪ )Peganum harmala‬וסוגים מסוימים של שיטה (‪Acacia‬‬ ‫‪ .)tortilis/lactea‬השבר הלבן מסוגל לעורר הזיות, והבדווים משתמשים בו גם בימינו. השיטה,‬ ‫51‬ ‫521‬ ‫אקדמות כ"ה • אלול תש"ע‬ ‫אין ספק שבתחום התודעתי פיתחו דתות המזרח שיטות מורכבות ומקיפות הרבה‬ ‫יותר מאחיותיהן המונותאיסטיות במערב.61 הבודהיזם וחלקים ניכרים מההינדואיזם‬ ‫שמו את ההתבוננות הפנימית והקטגוריזציה של מצבים תודעתיים שונים במרכז‬ ‫הגותם ופועלם זה כאלפיים וחמש מאות שנה, בעוד במסורת היהודית (למשל) העיסוק‬ ‫באתיקה של התודעה (שלא כזו של הגוף) היה תמיד צדדי ותפס מקום משמעותי רק‬ ‫עם עליית תנועת החסידות במחצית המאה השמונה־עשרה.‬ ‫אי לכך, ודאי שכדי לגבש אתיקה של תודעה אפשר בקלות לדלות מהמעיינות‬ ‫העמוקים של המזרח. רק כדי לסבר את האוזן, כבר ב־‪ ,Katha Upanishad‬שנכתבה‬ ‫כנראה סביב המאה החמישית לפנה"ס, במסגרת החיפוש אחר ה"עצמי",71 נקבע שידע‬ ‫שכלי אינו מספיק לידיעתו, ומועלית דרישה נורמטיבית לגבי המצב התודעתי של‬ ‫האדם: "מי שלא פנה תחילה מרשעותו, שאינו שליו וכנוע, שנפשו (‪ )mind‬אינה‬ ‫שקטה, הוא אינו יכול להשיג את העצמי",81 כלומר יש כאן בצד הדרישה המוסרית‬ ‫גם הגדרת המצב התודעתי הנדרש - שקט (ואולי גם שליו וכנוע) - ובהמשך נוספות‬ ‫דרישות להבנה, למודעות ולריסון של החושים.‬ ‫הבודהיזם מדויק ומסודר עוד יותר בדרישותיו מהתודעה האנושית. באחת הדרשות‬ ‫הידועות והמשוננות ביותר של הבודהה מונה מייסד הבודהיזם את "שבעת אברי‬ ‫ההתעוררות", כלומר שבעת המאפיינים שהתודעה האנושית אמורה להגיע אליהם,‬ ‫ושהם למעשה הבסיס למצב של נירוונה. אל שבעת המאפיינים הללו מגיעים על ידי‬ ‫תרגול מדיטציה בודהיסטית, שמפורט בדרשה הזאת (למעשה הפירוט בדרשה הוא‬ ‫אחד המקורות העיקריים ללימוד המדיטציה הבודהיסטית). על פי הבודהה אפוא על‬ ‫האדם להיות בעל יכולות של מודעות, חקירה (באשר לתופעות), יכולת (במובן של‬ ‫אנרגיה לבצע דבר מה), אושר, שלווה, ריכוז ואיזון נפשי (או שוויון נפש).91 רשימות‬ ‫כאלה של דרישות מתודעתו של ההולך בדרך הבודהיסטית מצויות לרוב בכתבים‬ ‫02‬ ‫הבודהיסטיים, בפירוט רב, והפירוש עליהן רב מאוד.‬ ‫שנחשבה מקודשת כבר אצל המצרים הקדמונים ושמזן מסוים שלה בנו בני ישראל את המשכן,‬ ‫מכילה ‪ ,DMT‬מולקולה המפורסמת ביכולותיה ההלוצינוגניות. שנון הוא גם מומחה עולמי למשקה‬ ‫האיואסקה (‪ ,)Ayahuasca‬שהאינדיאנים בסביבות האמזונס משתמשים בו כדי לעורר בהם חזיונות‬ ‫שהם מייחסים להם משמעות דתית.‬ ‫במזרח ההתבוננות הפנימית נתפסה כבר מימי האופנישאדות, החל מהמאה השמינית לפנה"ס,‬ ‫כמרחב שבו מתבצעת "עבודת האל", ומאז היא אחד ממוקדי הדת המרכזיים. "בהודו 'דע את עצמך'‬ ‫מסכם את החוק והנביאים. בתוך האדם נמצאת הרוח שהִנה מרכז כל הקיים. פסיכולוגיה ואתיקה הן‬ ‫המדעים שמהם נובע הכול" –,1 .‪S. Radhakrishnan, Indian Philosophy, New Delhi 1999, vol‬‬ ‫82 .‪" ; p‬אנחנו במערב עומדים להגיע לצומת שאליו הגיעו הוגי הודו כשבע מאות שנה לפני ישו...‬ ‫המטרה העיקרית של המחשבה ההודית היא לגלות ולשלב בהכרה את מה שנחבא על ידי כוחות‬ ‫החיים - לא לגלות ולתאר את העולם" - ‪Heinrich Zimmer, Philosophies of India, New York‬‬ ‫3 .‪.1956, p‬‬ ‫אין כאן מקום להאריך באשר למשמעויות הסבוכות והמורכבות של מושג זה בהינדואיזם. לענייננו‬ ‫חשוב רק ש"ידיעת העצמי" נחשבת לאידאל ולמטרה אצל חלקים נרחבים מאוד מהציבור ההודי עד‬ ‫ימינו (ראו הערה 51).‬ ‫תרגום שלי מהתרגום לאנגלית: .‪The Upanishads, tr. Max Müler, New York 1962, vol. 2, p‬‬ ‫)42 ‪.11 (Katha Upanishad, Adhyaya 1, Valli 2, paragraph‬‬ ‫ה־‪ ,Satipatthana Sutta‬תרגום שלי מהתרגום לאנגלית: ‪The Middle Length Discourses of the‬‬ ‫,‪Buddha: A Translation of the Najjhima Nikaya, tr. Bhikku Nanamoli & Bhikku Bodhi‬‬ ‫451-351 .‪ .Somerville 2005, pp‬תודתי לקרן ארבל על הייעוץ בעניין זה.‬ ‫הנה עוד קטע לדוגמה, מתוך ה־‪ ,Chabbisodhana Sutta‬שהיא אחת הדרשות שבהן הבודהה‬ ‫61‬ ‫71‬ ‫81‬ ‫91‬ ‫02‬ ‫621‬ ‫האתיקה של התודעה‬ ‫5.‬ ‫אך לא אלמן ישראל כמובן, ובתרבות העברית, כבכל תרבות אחרת, גרסו שעל האדם‬ ‫להוציא עצמו מהמצב התודעתי הנורמלי ולהביא עצמו אל מצב שהוא עדיף ועליון‬ ‫עליו. וביהדות לדורותיה מצבי תודעה עליונים כונו על פי רוב "נבואה". אף על פי‬ ‫שהנבואה המקראית במופעיה השגורים אינה מתעסקת כלל בתודעתה, ואף שהנביאים‬ ‫במפעליהם לא עסקו לכאורה בהתבוננות פנימית אלא בתוכחה כלפי העם, לימוד‬ ‫זכות עליו אצל האל, הנהגה וקינה, יש יסוד מבוסס להניח שכבר בימי המקרא המונח‬ ‫"נבואה" תיאר גם שינוי של המצב התודעתי. דוגמה ברורה לשימוש כזה אפשר למצוא‬ ‫למשל בשמואל א י, ה־ו, שם נותן שמואל לשאול את ההוראות האלה:‬ ‫...ּתָבֹוא ּגִבעַת האֱֹלהִים... וִיהִי כְבֹאֲָך ׁשָם העִיר, ּופגַעּתָ חבֶל נְבאִים יְֹרדִים‬ ‫ִ‬ ‫ָּ ְ ֶ‬ ‫ָּ‬ ‫ָּ‬ ‫ְ‬ ‫מהּבמָּה, וְלפנ ֵיהֶם נֵבֶל וְתֹף וְחלִיל וְכִּנֹור, וְהּמָּה מתְנַּבאִים. וְצלחָּה עלֶיָך רּוח ה',‬ ‫ַ‬ ‫ָּ‬ ‫ָּ ְ‬ ‫ִ ְ‬ ‫ֵ‬ ‫ָּ‬ ‫ִ ְ‬ ‫ֵ ַ ָּ‬ ‫וְהתְנַּבִיתָ עּמָּם וְנֶהּפכְּתָ לאִיׁש אחֵר.‬ ‫ַ‬ ‫ְ‬ ‫ְ ַ‬ ‫ִ‬ ‫ִ‬ ‫מהתיאור הזה לא קשה להבין ששאול אמור לעבור שינוי פנימי בעקבות החשיפה‬ ‫לחבורת הנביאים ולנגינתם. חוקר המקרא בנימין אופנהיימר ייחד ספר שלם לבחינת‬ ‫"התודעה הנבואית", ובו הוא קובע על פי ממצאים שונים כי "כבר במאה הי"ז לפנה"ס‬ ‫היתה קיימת התנבאות אקסטטית בתחום התרבות השמית של המארי",12 וכמה מנביאי‬ ‫ישראל המשיכו פעילות זו. נבואה זו כללה שינוי של המצב התודעתי, ושינוי זה אף‬ ‫נחשב ראוי וטוב.‬ ‫חז"ל אמנם קבעו שפסקה הנבואה, ואולם במהלך ההיסטוריה היהודית קמו כמה‬ ‫אישים שחשבו שאפשר לחדשה. הרמב"ם הוא כמובן הדוגמה הידועה מכול: בספרו‬ ‫מורה נבוכים הוא מנסה ללמד את הקורא איך להגיע לנבואה, שאותה הוא תופס‬ ‫כקבלת שפע מהאל לשכלו של האדם דרך "השכל הפועל" (שהוא מעין האצלה אלוהית‬ ‫הקרובה יותר אלינו). הנבואה לדידו היא תכלית חייו של האדם.22 רון מרגולין קובע כי‬ ‫בעקבות עמדת הרמב"ם "איבד המושג את משמעותו המקראית המרכזית והפך מטרה‬ ‫32‬ ‫לגיטימית של החיים הרוחניים המושגת כתוצאה ממאמצים שכליים ומוסריים".‬ ‫מתאר את תהליך התעוררותו, בתרגום קרן ארבל: "כאשר התודעה הייתה צלּולה, בהירה, חופשית‬ ‫מרבב, חסרת פגמים, גמישה, בעלת מּוכנּות, איתנה ויציבה, הפניתי אותה אל ההבנה שמכחידה את‬ ‫המזהמים... לכן, התודעה של זה שרואה ויודע כך, משוחררת/חופשית מהתאווה להנאות החושים,‬ ‫מהתשוקה לקיום ומאי־הידיעה/הבורות. כאשר זה השתחרר, מופיעה הידיעה: 'זה משּוחרר/חופשי'.‬ ‫ידעתי בצורה ישירה: 'חּוסלה [האפשרּות] ללידה [נוספת], הדרך הרוחנית הוגשמה, נעשה מה שיש‬ ‫לעשותו, לא אחזור לכאן פעם נוספת". אפשר למצוא את הדרשה גם שם, עמ' 309-809.‬ ‫מארי היא עיר עתיקה במזרח שטחה של סוריה דהאידנא, על גדות הפרת. ראו בנימין אופנהיימר,‬ ‫הנבואה הקלאסית: התודעה הנבואית, ירושלים תשס"א, עמ' 08. ראו גם עמ' 24-97, שם סוקר‬ ‫אופנהיימר את ההתייחסות במחקר אל הנבואה כאל שינוי תודעתי של הנביא, מחוקרי המקרא של‬ ‫תחילת המאה העשרים ועד הגותם של רודולף אוטו, אברהם השל ומרטין בובר בנושא זה.‬ ‫"דע, כי אמתת הנבואה ומהותה הוא שפע שופע מאת האלוה יתעלה ויתהלל באמצעות השכל הפועל‬ ‫על הכוח הדברי תחילה, ואחר כן ישפע על הכוח המדמה. וזאת היא היותר עליונה שבמדרגות‬ ‫האדם ותכלית השלמות אשר אפשר שימצא למינו" - מורה נבוכים, חלק ב, פרק לו (תרגום מיכאל‬ ‫שורץ).‬ ‫רון מרגולין, מקדש אדם: ההפנמה הדתית ועיצוב חיי הדת הפנימיים בראשית החסידות, ירושלים‬ ‫תשס"ה, עמ' 343.‬ ‫12‬ ‫22‬ ‫32‬ ‫721‬ ‫אקדמות כ"ה • אלול תש"ע‬ ‫אכן, מי שראה עצמו תלמיד מובהק של הרמב"ם והיה הוא עצמו מקובל בעל יומרות‬ ‫משיחיות, רבי אברהם אבולעפיה, פיתח במאה השלוש־עשרה את שיטת רבו והוסיף‬ ‫עליה. הוא לימד טכניקות שונות למדיטציה שאמורות להביא אדם לנבואה, כגון שינון‬ ‫צירופי אותיות של שמות האל, תרגילי נשימה, תרגילי זיכרון ועוד.42 אבולעפיה חשב‬ ‫שהגעה לנבואה היא גאולה פרטית, ועל כן אם רק ילמד את כל העולם להגיע לכך יגאל‬ ‫את העולם כולו (וממילא יהיה המשיח).‬ ‫גם חבורת המחברים של הזוהר, בני זמנו של אבולעפיה, הרגישה שהיא יוצרת מתוך‬ ‫השראה נבואית:‬ ‫ואני, מי נתן לי התעוררות רוח הקודש? להיות בתוך נביאים נאמנים, תלמידי‬ ‫52‬ ‫רבי שמעון בן יוחאי, שעליונים ותחתונים זעים מפניו.‬ ‫בזוהר נוכחות המורה היא שמאפשרת את חוויית הנבואה,62 והחבורה כולה עוברת‬ ‫טרנספורמציה תודעתית כאשר היא לומדת יחד:‬ ‫מעשה הקריאה והפרשנות בתורה נתפס ונחווה אצל חבורת הזוהר כדרך‬ ‫להעצמה של התודעה והחושים, בעיקר חוש הראייה, המכוונים אל גוף‬ ‫72‬ ‫האהובה, היא התורה.‬ ‫תלמידו הגדול של האר"י, רבי חיים ויטאל בן המאה השש־עשרה, גרס גם הוא שלימוד‬ ‫82‬ ‫תורה ועשיית מצוות מתוך התבוננות וריכוז מנטלי מביאים לנבואה:‬ ‫נמצא שהנבואה היא בדמיון החלום, שנפשו השכלית יוצאת ממנו, ועולה‬ ‫למעלה ממדריגה למדריגה, ושם צופה ומביט, ואחר כך חוזר ויורד, ומשפיע‬ ‫92‬ ‫זה האור עד הנפש.‬ ‫03‬ ‫תופעת "ההתנבאות ההמונית", האקסטטית, רווחה כידוע בקרב השבתאים באירופה,‬ ‫ובראשית החסידות גם הוזכרה הנבואה כאיכות הכרתית. כך, למשל, המגיד ממזריטש‬ ‫קובע כי‬ ‫כשמדבר, בדביקות בעולם העליון, ואין שום מחשבה זרה ובא לו מחשבה כמו‬ ‫13‬ ‫בנביאות. בוודאי יהיה כך.‬ ‫על הטכניקות של אבולעפיה להגעה לנבואה ראו משה אידל, החוויה המיסטית אצל אברהם‬ ‫אבולעפיה, ירושלים תשמ"ח; משה אידל, פרקים בקבלה נבואית, ירושלים 0991.‬ ‫זוהר, חלק ב, קנד ע"א, מצוטט בתוך מלילה הלנר אשד, ונהר יוצא מעדן: על שפת החוויה המיסטית‬ ‫בזוהר, תל אביב 5002, עמ' 77.‬ ‫שם.‬ ‫שם, עמ' 491.‬ ‫"העיסוק בתורה ומצוות בדבקות נעשה על ידי דיבוק המחשבה... המתוארת על ידו כתהליך של‬ ‫נבואה" - מרגולין (לעיל, הערה 32), עמ' 413. ראו גם משה אידל, החסידות: בין אקסטאזה למאגיה,‬ ‫ירושלים 0002, עמ' 381, "[רבי חיים ויטאל] התעקש לטעון שהחוויה הנבואית אפשרית גם בדורו".‬ ‫שערי קדושה, שער ה, עמ' קה, מצוטט אצל מרגולין (לעיל, הערה 32), עמ' 692.‬ ‫ראו עדויות ודיון על כך אצל גרשם שלום, שבתי צבי והתנועה השבתאית בימי חייו, תל אביב‬ ‫4791, עמ' 043-443, 553-953, ובעוד מקומות רבים שם.‬ ‫אור האמת, פד ע"ד, מצוטט אצל אידל (לעיל, הערה 82), עמ' 433.‬ ‫42‬ ‫52‬ ‫62‬ ‫72‬ ‫82‬ ‫92‬ ‫03‬ ‫13‬ ‫821‬ ‫האתיקה של התודעה‬ ‫6.‬ ‫הנבואה אפוא נתפסת כמצב תודעתי עליון שאפשר להגיע אליו בחיים האלה, בזמן‬ ‫הזה. אולם כדי לבנות מתוך ההתייחסות אליה אתיקה של התודעה, דהיינו כדי לגזור‬ ‫ממנה הוראות נורמטיביות לגבי מצוי וראוי (על דרגותיהם השונות), יש צורך להעמיק‬ ‫חקר אל תוך אותו מצב ולעמוד על מאפייניו. זאת ארצה לערוך בכתביו של הראי"ה‬ ‫23‬ ‫קוק. הרב קוק פיתח גם הוא תורת נבואה, וגם אצלו הנבואה היא מצב תודעתי ייחודי.‬ ‫למעשה, יש הסבורים שהרב ראה עצמו כנביא.33 תורת הרב נשענת כמובן על הקבלה,‬ ‫אולם הוא מבין את המושגים הקבליים גם כדרגות של מצבי תודעה.43 מכאן שהראי"ה‬ ‫לא הסתפק בתיאור הנבואה כנושא פשוט, אלא שרטט היררכיה נבואית־תודעתית‬ ‫מפורטת. מפסקה אחת מרכזית שבה הוא מפרט את תפיסתו אפשר להבין את עמדתו‬ ‫בנושא:‬ ‫ישנם בתוך הרגשת הבשר ניצוצי דמיון, ובתוד הדמיון ניצוצי שכל, בתוך‬ ‫השכל ניצוצי רוח הקודש, בתוך רוח הקודש ניצוצי נבואה, בתוך הנבואה‬ ‫ניצוצי אספקלריא מאירה, בתוך אספקלריא מאירה ניצוצי זיהרא עילאה דאדם‬ ‫הראשון, בתוך זיהרא עילאה דאדם הראשון ניצוצי אור החיים של אחר התקון‬ ‫השלם של כל העולמים, אחר תחיית המתים ויום שכולו שבת. ומי שעיניו‬ ‫פקוחות בא מכל הרגשת בשר למעלה למעלה, עד אור החיים של אור עולמים‬ ‫שלאחר תחיית המתים, של גילוי עדן עולמי עולמים במקור חייהם, כי עמך‬ ‫מקור חיים. ומתוך חשבון ארוך זה נמשכים והולכים נחלי דעה, נחלי יראת‬ ‫שמים ויראת חטא, נחלי מדות תרומיות, נחלי חירות עליונה, נחלי אהבה‬ ‫53‬ ‫ואורחות כבוד עד אין חקר.‬ ‫הרב קוק פורש לפנינו שמונה מדרגות תודעתיות: בשר, דמיון, שכל, רוח הקודש,‬ ‫נבואה, אספקלריה מאירה, זיהרא עילאה דאדם הראשון, ואור החיים שלאחר התיקון.‬ ‫אם נייחס את המדרגה הראשונה, בשר, לחיים הגופניים עצמם, נישאר עם שבע מדרגות‬ ‫תודעתיות, אשר מהן השתיים הראשונות, דמיון ושכל, מוכרות לכולנו בחיי היומיום.‬ ‫הדרגות הבאות הן השגות רוחניות ממעלה גבוהה יותר מהרגיל, כלומר מצבי תודעה‬ ‫על פי אבינועם רוזנק, הנבואה אצל הראי"ה קוק היא "חוויה רוחנית שניתן להגדירה ולזהותה" -‬ ‫ההלכה הנבואית: הפילוסופיה של ההלכה במשנת הראי"ה קוק, ירושלים תשס"ז, עמ' 641, וראו‬ ‫גם שם, עמ' 331-731. בה בעת, העדר נבואה נחשב אצל הרב "סמיות עיניים" שלנו - על כך ראו‬ ‫תמר רוס, 'מושג האלוהות של הרב קוק', דעת, 8 (חורף תשמ"ב), עמ' 511.‬ ‫אף אני סובר כך. ראו סמדר שרלו, 'צדיק יסוד עולם: השליחות הסודית והחוויה המיסטית של הרב‬ ‫קוק', חיבור לשם קבלת התואר דוקטור לפילוסופיה, אוניברסיטת בר אילן, רמת גן תשס"ד; ראובן‬ ‫גרבר, מהפכת ההארה: דרכו הרוחנית של הראי"ה קוק, ירושלים תשס"ה; תומר פרסיקו, 'הראי"ה‬ ‫קוק: על צדיקים גדולים וישרי לבב; במעלה ההשגה המיסטית', מורשת ישראל, 5 (אלול תשס"ח),‬ ‫עמ' 601-831. והשוו יואל בן נון, 'מאת ה', מתוך הנשמה: השראת רוח הקודש על־פי הראי"ה קוק',‬ ‫באתר שלו: ‪.http://www.ybn.co.il/mamrim/m26.htm‬‬ ‫על פי תמר רוס, "רוב המושגים הקבליים הללו (ספירות, עצמות, כלים, וכו') אינם מופיעים בכתביו‬ ‫כפשוטם, במובן של ישויות מטאפיזיות, אלא מציינים רמות שונות של הכרה" - רוס (לעיל, הערה‬ ‫23), עמ' 321-421. דבר זה קשור לתאולוגיה של הרב קוק בכללותה, שכן הרב ממילא אינו רואה‬ ‫בצמצום האלוהי שינוי באלוהות אלא הסתר תודעתי מצד האדם - ראו שם, עמ' 511.‬ ‫שמונה קבצים, ירושלים תשס"ד, ו, קנג.‬ ‫23‬ ‫33‬ ‫43‬ ‫53‬ ‫921‬ ‫אקדמות כ"ה • אלול תש"ע‬ ‫שבשפה אקדמית ישויכו לתחום המיסטיקה. למעשה, מבחינת הרב קוק המדרגות‬ ‫הבאות הן סוגים שונים של נבואה,63 ומהמשך הפסקה אפשר להבין שיש לשאוף‬ ‫אליהן,73 שכן מי שעיניו פקוחות להן מתברך בכמה וכמה סגולות טובות. אלו נמנות‬ ‫במשפט האחרון, והייתי רוצה להתמקד בשלוש מהן: דעת, חירות ואהבה.‬ ‫נתחיל בדעת. אחת התכונות החשובות ביותר של החוויה המיסטית היא היותה חוויה‬ ‫בעלת איכות נואטית (מוכוונת־תודעה). המיסטיקן לא רק חווה משהו אחר מהרגיל,‬ ‫יהיה זה אשר יהיה, אלא הוא מרגיש שהוא גם יודע אותו. ממד של ודאות מלווה את‬ ‫החוויה. ויליאם ג'יימס כלל את המאפיין הזה בין ארבעת המאפיינים שקבע בהגדרתו‬ ‫למיסטיקה בספרו החוויה הדתית לסוגיה. ואלה דבריו:‬ ‫עם כל שהמצב המיסטי דומה למצבי הרגשה, הרי בעיני בעל החוויה המיסטית‬ ‫הנהו גם מצב של ידיעה. זהו מצב בו מתגלים לו לאדם מעמקי אמת כאלה,‬ ‫שאינם כלל לפי תפיסתו של השכל ההיקשי. מצבים כאלה, עם כל היותם‬ ‫נטולי ארשת, יש עמם גילוי והארה מלאי שחר וחשיבות. ולא עוד אלא שכרגיל‬ ‫83‬ ‫נודעת להם מרות מופלאה בהרגשתו של בעל החוויה גם בזמן שלאחריה.‬ ‫המשפט האחרון חשוב במיוחד, שכן שלא כמצב שבו אדם חולם בהקיץ, הוזה או נתפס‬ ‫לאשליה, המיוחד בחוויה המיסטית הוא שיש תחושה שהחוויה היא "אמיתית" לא רק‬ ‫בעת חווייתה, אלא גם לאחריה. והידע הנובע ממנה, אף שכאמור הוא אינו יכול על‬ ‫פי רוב להתנסח במושגיו של השכל, ממשיך ללוות את האדם כל חייו, ופעמים רבות‬ ‫93‬ ‫משנה אותם מהיסוד.‬ ‫דרגת ה"נבואה" שמצוינת בפסקה היא הנבואה המקראית, שהרב מכנה אותה גם אספקלריה שאינה‬ ‫מאירה (ראו שמונה קבצים, א, שצ), ואילו אספקלריה מאירה היא נבואתו של משה (שם, וכן שם,‬ ‫א, קצב; שם, א, שצז ועוד). "ניצוצי אור החיים של אחר התיקון השלם" הם כנראה "אותם אורות‬ ‫נשגבים ממחצב הנשמות של אדם קדמון, שהיו כלולים ע"פ תורת האר"י במציאות אדם הראשון.‬ ‫אורות אלה, שמתוך סירובם להשתתף בחטא הקדמון חזרו למקורם, אינם עתידים לחזור לעולם אלא‬ ‫עם תיקונו הסופי, בזמן הגאולה..." - ראו תמר רוס, 'מושג האלוהות של הרב קוק', דעת, 9 (קיץ‬ ‫תשמ"ב), עמ' 65.‬ ‫כמובן, גם ממקומות נוספים בכתבי הרב אפשר להבין כך. ראו למשל שמונה קבצים, ד, כא: "אל‬ ‫מעין הנבואה הננו נקראים".‬ ‫ויליאם ג'יימס, החוויה הדתית לסוגיה: מחקר בטבע האדם, תרגם יעקב קופלביץ, ירושלים 4991,‬ ‫עמ' 952. שלושת המאפיינים האחרים של המיסטיקה לדעת ג'יימס הם הארעיות והזמניות שלה,‬ ‫האינפביליות שלה (כלומר חוסר היכולת להביעה במילים) והפסיביות שנדרשת מהמיסטיקן כדי‬ ‫להגיע אליה.‬ ‫לנקודה זו השלכות מרחיקות לכת. חוקר המוח אנדרו ניוברג )‪ (Andrew Newberg‬עוסק רבות‬ ‫בחוויות מיסטיות בהקשר הנוירולוגי. ניוברג פרסם מאמרים וספרים שבהם הוא טוען כי המוח‬ ‫האנושי בנוי למעשה לחוות חוויות דתיות, ובכך "להתעלות מעל לעצמו", כלומר הוא בנוי הן‬ ‫להפוך אותנו לטובים, שלווים ומאושרים יותר והן להרחיב את תחום ההזדהות שלו ולהתמיר את‬ ‫צורות התודעה שלו, ובכך לעודד מודעות רבה יותר למתרחש, תקשורת טובה יותר ויצירתיות.‬ ‫ראו ‪Andrew Newberg & Mark Robert Waldman, How God Changes Your Brain, New‬‬ ‫9002 ‪.York‬‬ ‫במאמר מעניין (‪A.B. Newberg, A. Alavi, A. Bhatnagar, M. Baime & E. d’Aquili, 'The‬‬ ‫‪neurophysiological correlates of meditation: Implications for neuroimaging', Journal‬‬ ‫81-31 .‪ )of the Indian Academy of Clinical Medicine, 3 [1998], pp‬דנים ניוברג ושותפו לכתיבה‬ ‫63‬ ‫73‬ ‫83‬ ‫93‬ ‫יוג'ין ד'קווילי (שחקר גם הוא את התחום) בקריטריונים שעל פיהם אנחנו קובעים מהי המציאות‬ ‫(לעומת חלום או אשליה). בקצרה אומר שניוברג ושותפו מצמצמים את הקריטריונים השונים לאחד:‬ ‫התחושה שלנו, בהווה ובדיעבד, שאנחנו חווים את "המציאות האמיתית". על פי החוקרים, אם ניקח‬ ‫את תחושת הוודאות שלנו לגבי הקיום היומיומי (‪ ,baseline reality‬בלשונם), נראה כי אפשר לחוות‬ ‫031‬ ‫האתיקה של התודעה‬ ‫עבור הראי"ה הנבואה בהחלט מביאה עמה דעת.04 בעיקר מדבר הרב בהקשר זה על‬ ‫דרגת אספקלריה מאירה, שהיא נבואתו של משה רבנו.14 למעשה, הידע שהיה מעורפל‬ ‫בנבואות פחותות יותר הופך צלול וברור בדרגה זו:‬ ‫כשהזרחה שכלית מופיעה, ובתכונת המוסר האצור בה ישנם גרעינים כאלה,‬ ‫שאינם לפי הערך של כל המהות של המשיג, המואר מאור השכל ההוא, אז‬ ‫יש להענין תכונה ערפלית, מיסתית. אבל בזמן שהרצון המוסרי המפעם בתוך‬ ‫ההשכלה העליונה המוזרחת, הוא שוה כולו אל הרצון העצמי המהותי של‬ ‫העוסק בצעדים העליונים הללו, אז מקבלת ההארה צורה של אספקלריא‬ ‫מאירה, וההשגות נעשות הכרות ברורות, חיות וקימות, עומדות בכל מעמדי‬ ‫24‬ ‫החיים, ומתנחלות לדור דורים.‬ ‫על פי הרב (כמו על פי הרמב"ם) מדרגת הנבואה המתאפשרת לאדם תלויה במדרגתו‬ ‫הרוחנית־מוסרית. אדם שאינו מוכן כל צורכו לא יקלוט את ההשגות שמביאה עמה‬ ‫הנבואה אלא במעורפל. אולם כאשר תתקיים השוואת רצון בינו ובין זה של "ההשכלה‬ ‫העליונה", כאשר רצונו המוסרי יהיה שווה לזה של מקור הנבואה, כי אז זו תהיה נבואה‬ ‫34‬ ‫של אספקלריה מאירה, והידע שיקלוט יהיה צלול, ברור, ואף יישאר חיוני לזמן רב.‬ ‫מהו ידע זה? משה כמובן הביא בנבואתו את התורה, אך קשה להאמין שהרב‬ ‫מתכוון רק לידע מהסוג הזה, גם מפני שרוב המצוות מובנות בשכל האנושי (כלומר‬ ‫אין צורך להגיע לנבואה לשם תפיסתן), וגם מפני שכל המכיר את כתביו של הראי"ה‬ ‫יודע שפעמים רבות הוא התייחס אל ההלכה כאל משהו שהמיסטיקן דווקא מתקשה‬ ‫44‬ ‫להזדהות אתו.‬ ‫אכן, בכותבו על החירות העליונה, המאפיין השני שאני רוצה לעסוק בו, כותב הרב כך:‬ ‫מרגישים הם בעלי ההסתכלות העליונה את החירות העליונה. ואינם יכולים‬ ‫להיות משועבדים בשום שעבוד, שכל שעבוד הוא שעבוד של בשר ודם. גם‬ ‫קבלת עול מלכות שמים הרגילה בין בני אדם, שעבוד של בשר ודם הוא, מפני‬ ‫שמלכות שמים עצמה ירדה מכבודה, ונצטמצמה על ידי ההחשכה שהחשיך‬ ‫בשר ודם את אורה. ושאיפת החירות המוחלטה היא התשובה העליונה, ודוקא‬ ‫חוויות שונות כאמיתיות יותר או אמיתיות פחות ביחס אליה. חלום, לדוגמה, או הזיה פסיכוטית, גם‬ ‫אם הם נחווים כמציאות קיימת בעת התרחשותם, מתגלים כאשליה ברטרוספקטיבה, כלומר כאשר‬ ‫האדם מעלה אותם כזיכרון מתוך מציאות היומיום. אז, מתוך המציאות שהוא מקבל אותה כאמיתית,‬ ‫הוא מכיר בכך ששגה, ולא הרגיש דברים שאכן קיימים ממש. לא כך כשמדובר בחוויות רוחניות:‬ ‫מה שמיוחד בחוויות הללו הוא הוודאות העמוקה שמלווה אותן בעת התרחשותן, ודאות שבדרך כלל‬ ‫אינה נעלמת, אלא ממשיכה ללוות את החווה וגורמת לחוויה המיסטית להיחוות גם בתור זיכרון‬ ‫כמשהו אמיתי מאוד, אף אמיתי יותר מאשר החיים היומיומיים שחזרנו אליהם. כלומר לא רק בזמן‬ ‫החוויה עצמה, אלא גם אחריה, המציאות הרוחנית לובשת ודאות של עופרת יצוקה. כל כך אמיתית‬ ‫היא נראית אף כזיכרון, עד שפעמים רבות חוויה אחת משנה את כל חייו של החווה אותה.‬ ‫"גם כאשר מדבר הרב קוק על חזון שבראייה או על הקשבה, נראה שהוא מתכוון להשגה בעלת‬ ‫משמעות ידיעתית ברורה" - בנימין איש שלום, הרב קוק: בין רציונליזם למיסטיקה, תל אביב‬ ‫0991, עמ' 47.‬ ‫ראו לעיל, הערה 53.‬ ‫שמונה קבצים, ה, רסח.‬ ‫עוד על הידע המגיע בעקבות נבואת אספקלריה מאירה ראו למשל שם, ה, מה; ו, ז; ז, כז; ח, קע.‬ ‫ראו על כך: פרסיקו (לעיל, הערה 33), עמ' 011-611.‬ ‫04‬ ‫14‬ ‫24‬ ‫34‬ ‫44‬ ‫131‬ ‫אקדמות כ"ה • אלול תש"ע‬ ‫ממרום עזה היא מישבת ובונה את כל העולמות הנמוכים ממנה בהוד עליון,‬ ‫ומשיבה למקומם את כל המידות והתכונות של תום ויושר, של תורה ומצוה,‬ ‫שהם הולכים ומתעלים, עולים במדרגת החירות העליונה, שמתעטרת בבינה‬ ‫54‬ ‫של מעלה.‬ ‫החירות העליונה, בדרכה אל "בינה של מעלה", חייבת להעפיל אל מעל "קבלת‬ ‫עול מלכות שמים הרגילה בין בני אדם", ויש לשער שהכוונה היא לשמירת המצוות‬ ‫הנורמלית, או למצער שמירתן כמצוות אנשים מלומדה. אותה חירות עליונה ניצבת‬ ‫64‬ ‫מעל עול המצוות הרגיל, ולכן גם בונה אותו, כפי שכותב הרב.‬ ‫אך במה מתבטאת אותה חירות עליונה? ברשומה ארוכה במיוחד (שמונה קבצים, א,‬ ‫תפו) מפרט הרב תפיסת עולם כללית ועקרונית בדבר יחסי החיים והמוות, והאפשרות‬ ‫להתגברותם של החיים על המוות. הרב מצביע על מה שהוא מכנה "מחלת האדם‬ ‫הכללית" ותרופתה. תרופה זו היא החירות העליונה. אעבור על הכתוב על פי הפסקאות‬ ‫הרלוונטיות ואסביר כל אחת בנפרד:‬ ‫יראת המות היא מחלת האדם הכללית, הבאה בעקב החטא. החטא יצר את‬ ‫המות, והתשובה היא התרופה האחת להכחיד אותו מן העולם. כל עמל האדם‬ ‫סובב והולך הוא להנצל מן המות, ולא יבא למטרתו כי אם בהגדילו את נשמתו,‬ ‫ממקורה הפנימי...‬ ‫בפסקה הראשונה מציג הרב את הבעיה ואת הפתרון באופן כללי: הבעיה היא הפחד‬ ‫מהמוות, והפתרון הוא הגדלת הנשמה, מתוך פנימיותה. אין להתפלא על כך שהרב‬ ‫מבקש את גידול הנשמה מתוך פנימיותה דווקא. על פי הראי"ה קוק אף "נבואה ורוח‬ ‫הקודש באים מפנימיותו של אדם".74 אין זאת אלא שבעבורו החציצה והניגוד בין‬ ‫פנימיותו של האדם למה שמעליו היו מטושטשים הרבה יותר מהמקובל, ואולי, בהתאם‬ ‫לעמדות כמעט פנתאיסטיות שבהן אחז,84 כלל לא היו. דווקא הנבואה היא מעין פתח‬ ‫94‬ ‫מואר בחיים שבו ברור (לפחות זמנית) שפנים וחוץ מאוחדים מאז ומעולם.‬ ‫ראש לכל התרופות היא אריכות ימים. אריכות ימים בכדי השעור המספיק‬ ‫לטבעו של אדם, הרוחני והחמרי, האישי והמשפחתי, העולמי והמדיני. כשברכה‬ ‫זאת מתפשטת בעולם. הולכת היא צורת המות המטלת אימה ומתבטלת,‬ ‫שמונה קבצים, ב, קס.‬ ‫עוד על החירות העליונה אפשר למצוא בקובץ ב, קסה; ה, ק; ה, רמו; ז, קנא; ח, רד.‬ ‫שם, ה, קכז. בכרכי אורות הקודש משפט זה צונזר על ידי הרב דוד הכהן ("הנזיר"), ושונה ל"נבואה‬ ‫ורוח הקודש באים, בדבר ה', לפנימיותו של אדם" - אורות הקודש, ירושלים תשמ"ה, כרך א, עמ'‬ ‫כג. וראו גם שמונה קבצים, ד, יז: "ואקשיב ואשמע מתוך מעמקי נשמתי, מתוך רגשי לבבי, קול‬ ‫אדני קורא". ראו על כך גם יובל שרלו, '"אין שני נביאים מתנבאים בסגנון אחד" - על עצמיות‬ ‫ונבואה', אודיה צוריאלי (עורך), הנבא בן אדם: על הנבואה כאפשרות ממשית, ירושלים תשס"ז,‬ ‫עמ' 031-131.‬ ‫ראו למשל שמונה קבצים, א, צה-צז; א, שצג.‬ ‫וראו רוזנק (לעיל, הערה 23), עמ' 841-941: "תפקיד ההכרה הדיאלקטית לאחד בין ההפכים. איחוד‬ ‫כזה יהיה חלק מההופעה המחודשת של הנבואה. ...עדיין קיים פירוד בין הקטבים התרבותיים (דתי‬ ‫'פנימי' מכאן ו'מצוותי' מכאן)... הרב קוק ביקש לגבש משנה הלכתית־נבואית דיאלקטית שתשכיל‬ ‫להתגבר על מציאות זו".‬ ‫54‬ ‫64‬ ‫74‬ ‫84‬ ‫94‬ ‫231‬ ‫האתיקה של התודעה‬ ‫ותחתיה באה צורה של חזיון הויה, הראוי להערך בערכו האמתי. ואז איננו עוד‬ ‫משבש את הדיעות, והבינה חוזרת להתגלות...‬ ‫בפסקה זו מבהיר הרב כי אריכות ימים היא תרופה ראשונית לפחד מהמוות, וכשהיא‬ ‫נמצאת קיים גם "חזיון הויה", שבעקבותיו "הבינה חוזרת להתגלות". קל להבין‬ ‫מדברים אלה שעם הסתלקותו של הפחד מהמוות, ההכרה האנושית נפתחת אל חיזיון‬ ‫עליון כלשהו.‬ ‫אך כיצד נזכה לאריכות ימים? ובכן, לאריכות ימים שהרב מכוון אליה זוכים אם‬ ‫וכאשר אנו מתקנים את החיים, ובמיוחד במובנם המוסרי. הרוח המוסרית שבנפשנו‬ ‫אמורה להיות קרובה ככל האפשר ל"רוח המוסר העליון", והקרבה המרבית מתאפשרת‬ ‫על ידי דעת ה'. הנה:‬ ‫אריכות הימים באה על ידי תיקון החיים בכל מובנם, וביחוד בהמובן המוסרי‬ ‫ההולך ומתרחב, הולך ומתעמק, בכל השבילים, שהם מתפצלים ממנו. רוח‬ ‫המוסר העליון, הממדד את החיים בערכם, חי הוא ושוכן בנפש על פי אותה‬ ‫המדה שהחיים מושקפים ממנו באורם. ולא יוכלו החיים להשקף באורם המלא,‬ ‫כי אם בדעת אל חי, מקור חכמה, חסד וגבורה המאוחדים...‬ ‫אנו רואים כאן אפוא חזרה על הקביעה שלעיל, 05 שעל פיה קיימת קורלציה בין השגת‬ ‫דעת על ידי הנבואה והגעה לנבואה שהיא "אספקלריה מאירה", ובין התאמת רצוננו‬ ‫(המוסרי) לרצון "ההשכלה העליונה המוזרחת".‬ ‫ובהמשך:‬ ‫כל זמן שהכל מדומדם, וחשבון החיים בא רק במהומה, אי אפשר להמדות‬ ‫שיזוקקו, וממילא אי אפשר שהחיים יהיו נאהבים. ...על ידי קדושת החיים‬ ‫בתכנם העליון, אפשר לבא לאהבת החיים העצמותית. לזה אמנם צריך שיגלה‬ ‫בנפש ערכו של הכלל, כלומר המציאות בכל היקפה, האדם ונשמתו, ערך‬ ‫הרצון הטוב, והמוסר המוחלט בתכונת הנצח, ערכה של ההרמוניה הרוחנית עם‬ ‫החיים וההויה המגושמת. וזה כבר כולל חלק חשוב מהתוכן של חכמת האלהות‬ ‫והכרותיה הפנימיות...‬ ‫כאשר החיים אינם מסודרים על פי סדר זה, ממילא גם אי אפשר לאהוב אותם. אהבת‬ ‫החיים מתאפשרת רק עם ידיעת "ערכו של הכלל", שהוא "המציאות בכל היקפה"‬ ‫וליתר דיוק "ערכה של ההרמוניה הרוחנית עם החיים וההויה המגושמת", כלומר‬ ‫האחדות ההרמונית בין הרוחני לגשמי.15 רק כאשר מגיע אדם לאחדות כזו הוא יכול‬ ‫לאהוב באמת את החיים, נקודה שנגיע אליה גם בהמשך.‬ ‫שמונה קבצים, ה, רסח, על יד סימון הערה 24.‬ ‫בכתביו מזכיר הרב עוד כמה פעמים את ההרמוניה כאחדות בין הרוחני לגשמי. כך, למשל, בקטע‬ ‫שנמצא באורות הקודש (ירושלים 5891, כרך ב, עמ' תכ) ולא בכל מהדורות שמונה קבצים כותב‬ ‫הרב: "...מכל מקום הולכת השפעת התיקון ומשכללת את העולם החמרי, ומיד כשהוא משתכלל,‬ ‫חוזרת הנטיה הרוחנית לפעם ברב כח, ומתחברים שני העולמים בהרמוניה אחת, והשמים והארץ‬ ‫מתאחדים, במילוי והשלמה"; או בשמונה קבצים, א, שיד, שם כותב הרב כי "...ההרמוניה הגמורה‬ ‫בין אלה ההשפעות הן דרגות של היחוד השלם, יחוד קוב"ה ושכינתיה, שעיני כל אליו נשואות".‬ ‫05‬ ‫15‬ ‫331‬ ‫אקדמות כ"ה • אלול תש"ע‬ ‫החיים כשהם מוכרים בערכם הטוב, הם בעצמם מסירים הם את התבלול מעיני‬ ‫ההכרה, המעכב בעד הבירור של ידיעת המהות הרוחני, וערכי חייה המוחלטים.‬ ‫אז מתחיל העולם הרוחני להשתרע בכל הוד מילואו, מרגיש הוא אז בקרבו את‬ ‫עצמו וחופשו, והחיים הנשמתיים מתגלים לא רק בתור איזה שריד של חיים‬ ‫גופניים, שהם הנראים כהמלאים, אלא בתור גודל עצמי, שרק ניצוץ וצל של‬ ‫חיים הנם החיים של קישור הגוף ותנאיו ההוים לעומתו...‬ ‫כאשר יש הכרה בחיים מוסר המחסום המונע מההכרה לראות את אופייה הרוחני שלה‬ ‫עצמה. אז גם מרגיש אדם את עצמיותו ואת החופש שלו. מהפסקה האחרונה מתברר‬ ‫לנו שזהו השחרור האמיתי מהמוות. זו המטרה, וזוהי החירות העליונה.‬ ‫וכשתכונת חיים כזאת מתפשטת בעולם, בא השחרור ממלאך המות, במרום‬ ‫מילואו. ומעמד חיים כמו אלה, אפשר להכשיר את העולם אליהם. ...לזה הננו‬ ‫נקראים, ובשביל כך אנו נלחמים, וכל הנפילות אשר נפלנו, לא יתיקו רגלינו‬ ‫מהמטרה העליונה, הנשואה בנשמתנו. בא נבא אליה, דרך כל השלבים, ודרך‬ ‫כל השבילים המסובכים, אבל בא נבא, לבא לאותה החירות אשר עבורה הננו‬ ‫חיים.‬ ‫החירות שהרב מדבר עליה אפוא ניכרת בידיעת אחדות בין הרוחני לגשמי, שבאה‬ ‫לידי ביטוי באהבה לחיים.25 האהבה היא המאפיין השלישי של הנבואה שבו נתמקד,‬ ‫והאהבה אכן קשורה מאוד לאחדות. בפסקה אחרת כותב הרב כי‬ ‫...דעת ד' באהבה רבה, כשהיא מלאה את האור האמיתי שלה, לפי ערכה של‬ ‫כל נשמה כפי מה שהיא יכולה לשאת ולקבל, היא מבהקת באורה המוחלט את‬ ‫אהבת עולם, אהבת העולמים כולם, כל היצורים, וכל חוג החיים וההויה שלהם.‬ ‫...כשהאהבה יורדת מעולם האצילות לעולם הבריאה, היא יורדת בהתפרטותה‬ ‫לפרטי פרטים, לניגודים וסתירות, לצורך של צמצום ומיעוט ערך ואהבה, לכל‬ ‫פרט מיוחד בשביל פרט אחר, ולפרטים רבים בשביל אחרים הרבים, ולפרטים‬ ‫בכלל מפני כלליותם הכוללת. האספקלריא המאירה של האהבה, עומדת היא‬ ‫ברום עולם, בעולם האלהות, במקום שאין סתירות, גבולים וניגודים, רק אושר‬ ‫וטוב, ורחב באין תכלית. כשתולדתה, האהבה העולמית, יונקת ממנה יש לה‬ ‫הרבה מטבעה היא אינה סובלת גם ברדתה שום קמצנות ורעות עין, כשהיא‬ ‫מוכרחת לצמצם את עצמה, היא מצמצמת את האהבה באהבה, גודרת את הטוב‬ ‫בטוב. משוקי אהבה הללו כשהם רואים העולם, ביחוד, החי, מלא קינטוריות,‬ ‫איבות רדיפות וניגודים, מיד הם עורגים להיות משתתפים בכל חייהם לשאיפות‬ ‫המביאות את הכללת החיים ואיחודם, שלומם ושלותם. הם מרגישים ויודעים,‬ ‫שקרבת אלהים שהם עורגים אליה במלא נשמתם, היא מובילה אותם רק‬ ‫להתאחדותם עם הכלל ובעד הכלל. כשהם באים לשדרות האדם, ומוצאים‬ ‫פלוגות של עמים, דתות, כתות ושאיפות מנוגדות, הם מתאמצים בכל כחם‬ ‫35‬ ‫להכליל את הכל, לאחה ולאחד...‬ ‫עוד על הקשר בין חירות, אחדות ואהבה בפסקה הבאה אחרי זו הנ"ל, פסקה עא.‬ ‫שמונה קבצים, א, קא.‬ ‫25‬ ‫35‬ ‫431‬ ‫האתיקה של התודעה‬ ‫השאיפה לאחדות שמרגישים אותם אוהבים באה מתוך ידיעתם כי קרבת אלוהים‬ ‫פירושה התאחדותם עם הכלל. אוהבים אלה הם אלה שזכו להיקשר לאספקלריה‬ ‫המאירה (שכאן בפירוש היא גם אינסטנציה מטפיזית), כלומר זכו לנבואה במדרגה זו.‬ ‫מסתבר כי הזוכים לנבואת אספקלריה מאירה מתמלאים באהבה רבה לכל אשר קיים,‬ ‫וזאת מתוך תחושה וידיעה של האחדות עם כל הקיים,45 שהיא גם החירות העליונה.‬ ‫האספקלריה המאירה היא אפוא עבור הראי"ה מצב תודעתי נבואי שיש לשאוף אליו‬ ‫ושאפשר להשיגו עוד בחיים (אף על פי שמשה רבנו הגיע לדרגה זו - זו אינה דרגה‬ ‫שאקסקלוסיבית לו). דרגה זו מתאפיינת באחדות בין הרוחני לגשמי,55 והרב למעשה‬ ‫מתווה בכתביו את דרכו של המיסטיקן האידאלי מבחינתו, שהוא זה אשר הנבואה‬ ‫בשבילו אינה קיום הניצב מעל העולם או כנגדו, אלא מצב תודעתי שבו כל העולם כולו‬ ‫מתקדש באיחוד מושלם בין רוח לחומר.65 אל מצב זה כיוון הרב את עצמו, ואליו הוא‬ ‫75‬ ‫מכוון את תלמידיו. רק במצב זה מתמלא האדם, כאמור, דעת, חירות ואהבה.‬ ‫7.‬ ‫המאפיינים האלה של המצב התודעתי הנבואי על פי הראי"ה קוק, שהוא המצב‬ ‫התודעתי הראוי לדעתו, יכולים לשמש לנו אמות מידה (לפחות ראשוניות, או בין‬ ‫אחרות) לבחינת מצבים תודעתיים שסמים או תרופות פסיכיאטריות שונות מעוררים‬ ‫אותם. אפשר לומר שחומר מסוים המגביר בנו את הדעת, האהבה והחירות הוא חומר‬ ‫שראוי לעשות בו שימוש.‬ ‫האם יש חומר כזה? לא נמנה כאן את כל הסמים הידועים ואת השפעותיהם, אולם‬ ‫אפשר לתת דוגמאות ספורות. אפשר לומר, למשל, שסמים כהרואין או קוקאין אינם‬ ‫יכולים להיחשב ראויים לשימוש, משום שהם אינם מביאים לאף לא אחד מהמאפיינים‬ ‫האלה. השימוש בהם אינו מוסיף לנו בשום פנים ידע או ודאות קיומית כלשהי, אלא‬ ‫רק עונג. כמו כן, כפי שראינו, החירות נמדדת בהרמוניה שאנחנו מרגישים בינינו ובין‬ ‫העולם כולו, והאהבה גם היא זיקה עמוקה בינינו ובין הסובב אותנו כמובן. בניגוד‬ ‫לכך סמים אלה מנתקים אותנו מסביבתנו, גורמים לנו "להתמלא בעצמנו" ולאבד‬ ‫את רגישותנו כלפי אחרים.85 סמים אלה אפוא מכוונים את האדם לכיוון הפוך מזה‬ ‫שהראי"ה חשב שראוי ללכת בו, ועל כן ייחשבו פסולים.‬ ‫ומה באשר לחומר דוגמת ריטלין? כאן יש לבדוק אם הריטלין מגביר את החירות‬ ‫שלנו, את תחושת החיבור שלנו עם הסובב אותנו, או שמא להפך, מפריד גם הוא בינינו‬ ‫ובין העולם. עוד יש לבדוק כיצד הוא משפיע על מצבנו הרגשי, אם הוא מדכא רגשות‬ ‫"אמנם יש כשרון עצום בתכונה הרוחנית העליונה לכלול את הכל, אבל זוהי דוקא במדתה של‬ ‫התגלות הנבואה של אספקלריא המאירה" - שם, א, קצב; "הנביא רואה את המציאות מצד שהוא‬ ‫ועצמיותו הנם מעורים בה בכללותה, והוא מכיר את עמדתו זאת" - שם, ה, רלו.‬ ‫פרסיקו (לעיל, הערה 33), עמ' 521, ושם הערה 59.‬ ‫שם, עמ' 601-831.‬ ‫מאפיין חשוב נוסף שמתגלה בתודעה של אספקלריה מאירה ושלא עסקנו בו כאן הוא השמחה. על‬ ‫כך ראו שמונה קבצים, א, תתפא; שם, תתקב; ו, מא.‬ ‫סמים אלה כמובן גם גוזלים את חירותנו בצורה פשוטה יותר, שכן הם ממכרים מאוד.‬ ‫45‬ ‫55‬ ‫65‬ ‫75‬ ‫85‬ ‫531‬ ‫אקדמות כ"ה • אלול תש"ע‬ ‫כמו שהוא מדכא התרגשות ותזזיתיות. אם כן, הוא יהיה פסול לנטילה אלא רק כתרופה‬ ‫לנזקקים לכך.‬ ‫ומה בנוגע לחומר כמו פסילוסיבין (‪ ,)Psilocybin‬שניתן לזיקוק מתוך משפחה של‬ ‫פטריות שנושאות את אותו השם, והוא מביא לידי חוויות שונות לחלוטין, שרבים‬ ‫תיארו כחוויות מיסטיות? אחד המקדמים הידועים יותר של הפסילוסיבין הוא ריצ'רד‬ ‫אלפרט, פרופסור לפסיכולוגיה מהרווארד שהתנסה בסם בראשית שנות השישים (יחד‬ ‫עם פרופ' טימותי לירי), ערך ניסויים בחומר על אחרים ובסופו של דבר נבעט החוצה‬ ‫מהאוניברסיטה, הגיע להודו ונולד מחדש כאחד המורים הרוחניים המוכרים של המאה‬ ‫העשרים, בשם ראם דאס (‪ ,Ram Dass‬דהיינו "עבדו של [האל ההינדי] ראמה"). אלפרט‬ ‫מתאר חוויות שונות שעברו עליו ועל חבריו כשנטלו את החומר, כגון התחדדות‬ ‫רגישות החושים, הזדהות עם הסביבה עד כדי התאחדות עמה והרגשה של אחדות‬ ‫95‬ ‫כללית עם היקום כולו.‬ ‫ניסוי מפורסם בחומר הזה נערך ב־2691 בתנאי פיקוח "כפולי סמיות". הניסוי‬ ‫06‬ ‫התרחש בכנסייה של אוניברסיטת בוסטון (והוא ידוע כ־‪.)Good Friday Experiment‬‬ ‫בניסוי השתתפו עשרים סטודנטים וכן כמה אנשי סגל (ובהם חוקר הדתות הידוע‬ ‫יוסטון סמית). חציים קיבלו את הסם וחציים - כמוסת פלצבו. הניסוי נערך במרתף‬ ‫הכנסייה, ובה בעת התקיים בכנסייה שמעליו פולחן דתי.16 המטרה הייתה לאבחן עד‬ ‫כמה דומות חוויות הנחוות בהשפעת הסם לחוויות רוחניות (כל מי שקיבל את הסם‬ ‫דיווח על חוויות דתיות חזקות יותר מאלה שנטלו פלצבו), אולם לענייננו חשובים יותר‬ ‫מאפייני החוויה שלהם: גם חצי שנה אחרי אותו היום דיווחו המשתתפים שהיו תחת‬ ‫השפעת פסילוסיבין ש"אמונתם הדתית התעמקה, שהם נעשו אוהבים ואמפתים יותר,‬ ‫ושהתחדדה ההערכה שלהם לפלא שבחיים".26 יוסטון סמית עצמו העיד שהוא פיתח‬ ‫36‬ ‫מערכת יחסים של אהבה עם האל ושנהפך ל"אדם טוב יותר".‬ ‫ראו תחילת הספר (ללא מספרי עמודים) 1791 ‪.Richard Alpert, Be Here Now, Kingsport‬‬ ‫הניסוי פורסם לראשונה במאמר ‪Walter N. Pahnke & William A. Richards, 'Implications‬‬ ‫571 .‪of LSD and Experimental Mysticism', Journal of Religion & Health, 5 (1966), pp‬‬‫802. את המאמר כולו אפשר למצוא כאן: .4‪http://www.psychedelic-library.org/pahnke‬‬ ‫‪.htm‬‬ ‫95‬ ‫06‬ ‫‪John Horgan, Rational Mysticism: Dispatches from the Border Between Science and‬‬ ‫72 .‪.Spirituality, Boston 2003, p‬‬ ‫"יום שישי הטוב" הוא היום שבו מציינים נוצרים את צליבתו של ישו.‬ ‫16‬ ‫26‬ ‫36‬ ‫שם, עמ' 82. בסוף שנות השמונים, כלומר כעשרים וחמש שנה לאחר מכן, ראיין חוקר נוסף את‬ ‫משתתפי הניסוי ההוא ועל פי העדויות שאסף, חייהם של רוב האנשים שקיבלו את הסם הושפעו‬ ‫לטובה. ראו‪Rick Doblin, 'The Good Friday Experiment: a Long-Term Follow-up and‬‬ ‫82-1.‪.Methodological Critique', Journal of Transpersonal Psychology, 23, 1 (1991), pp‬‬ ‫לאחרונה שוחזר הניסוי מתוך הקפדה על תנאי סמיות כפולה קפדניים. שנים־עשר משלושים‬ ‫ושישה משתתפים אמרו כי החוויה שחוו בהשפעת הפסילוסיבין הייתה המשמעותית ביותר‬ ‫בחייהם, ושלושה־עשר משתתפים נוספים דירגו אותה בין חמש החוויות המשמעותיות ביותר‬ ‫בחייהם. החוויות שהם תיארו נכנסות לקטגוריה האקדמית המוכרת של חוויות רוחניות־מיסטיות.‬ ‫אחרי ארבעה־עשר חודשים 76 אחוזים מהמשתתפים העידו כי החוויה הייתה אחת מחמש החוויות‬ ‫הרוחניות המשמעותיות של חייהם, ו־71 אחוזים נתנו לה את הבכורה. יותר מ־06 אחוזים טענו כי‬ ‫החוויה שינתה לטובה את הרגשתם הכללית ואת התנהגותם. ראו על כך מטצינגר (לעיל, הערה‬ ‫9), עמ' 522-622. בספרו שואל מטצינגר את השאלות ששאלתי כאן, ומנסה לנסח עקרונות למצב‬ ‫תודעתי ראוי על פי מוסר תועלתני והומניסטי. על קצה המזלג נאמר שמצב תודעתי ראוי לדעתו הוא‬ ‫כזה אשר מפחית סבל, מגדיל ידע ומקדם התנהגות שמובילה לשני אלה - כלומר, שלא כמיסטיקנים‬ ‫631‬ ‫האתיקה של התודעה‬ ‫אין צורך לומר שפעמים רבות נטילת סמים פסיכואקטיביים נגמרת בכי רע, ומן‬ ‫הסתם גם המסגרת שבה אדם נמצא משפיעה, כמו גם מצבו הנפשי המסוים.46 אולם‬ ‫נדמה לי שאפשר לקבוע כי במקרים מסוימים, שטיבם צריך להיחקר היטב, נטילת‬ ‫פסילוסיבין (למשל) יכולה לקרב אדם למאפיינים הראויים של מצב תודעתי כפי‬ ‫שהצביע עליהם הראי"ה קוק.‬ ‫הניסוי שמצוין כאן היה אמור לאבחן את הדמיון בין חוויות העולות מתוך נטילת‬ ‫חומרים פסיכואקטיביים ובין חוויות דתיות, אולם אין כל צורך להכריע כאן אם חומרים‬ ‫אלה מביאים אותנו למצב אותנטי של נבואה. כך או אחרת, מאפייני הנבואה על פי‬ ‫הראי"ה יכולים לשמש לנו, כאמור, תמרורים שיכוונו אותנו אל מצבי תודעה ראויים‬ ‫ויזהירו אותנו מפני אלה שאינם כאלה.‬ ‫כעת אנחנו ניצבים בפני השאלה השנייה, דהיינו לא מהו מצב תודעתי ראוי, אלא‬ ‫אם ראוי להגיע אל מצבי תודעה ראויים על ידי נטילת חומרים פסיכואקטיביים.‬ ‫השאלה הזאת גדולה וקשה, וכאמור נוגעת באינטואיציות הבסיסיות ביותר בעניין‬ ‫זהותנו, המעמד המוסרי של מעשינו והדרכים להתפתחותנו. אינני מתכוון לנסות ממש‬ ‫לענות עליה במסגרת זו, ואביא רק שני כיווני חקירה אפשריים היכולים אולי להניב‬ ‫עמדה ברורה בעתיד.‬ ‫ראשית, ברמה המעשית, אפשר פשוט לבדוק אם יש תקדים יהודי לשימוש בחומרים‬ ‫פסיכואקטיביים. הראי"ה ככל הידוע לי לא דיבר על נטילת סמים למיניהם,56 ובאופן‬ ‫כללי היהדות לא פנתה לעזרים נרקוטיים כדי להעפיל לעולמות העליונים.66 אך לא‬ ‫יהיה זה נכון לקבוע שאי אפשר למצוא בה שימוש כזה כלל. בקרב תנועת החסידות‬ ‫(ובעיקר בחב"ד) מוכר השימוש באלכוהול (בעבר יי"ש, ובזמננו וודקה) כדי לקרב את‬ ‫החסיד למצבים "רוחניים" יותר.76 אין ספק שכדורים פסיכיאטריים עובדים ביעילות‬ ‫ובדיוק רבים יותר מאשר אלכוהול, אבל האם העיקרון כאן שונה?‬ ‫שנית, ברמה העקרונית יותר, יש לבדוק את המניעים להתנגדות האינטואיטיבית‬ ‫שיש לרובנו בנוגע לשימוש כזה. כאמור, לוז הבעיה כאן לדעתי נוגע בתפיסה העצמית‬ ‫שלנו כישויות אוטונומיות וריבוניות על גופנו והכרתנו. איננו רוצים שמשהו "מבחוץ"‬ ‫שלעיל, מטצינגר אינו מציב כמטרה את החריגה מעבר למצב התודעתי הנורמלי של האדם.‬ ‫הראי"ה מדבר על השתלמות מוסרית שצריכה לבוא לפני ההתגלות הנבואית, אבל אין זה סותר את‬ ‫אפשרותה העקרונית של פריצת הנבואה עקב נטילת חומר משנה־תודעה. ידוע כי אנשים שונים‬ ‫מגיבים באופנים שונים לאותו הסם, ומן הסתם הדבר קשור גם למצבם הנפשי הקודם.‬ ‫כדרך להתעלות אל רוח הקודש ומעבֶר לה מדגיש הראי"ה בכמה מקומות את "השתיקה" או‬ ‫ֵ ֵ‬ ‫"הדממה". כך למשל בשמונה קבצים, ה, קא הוא כותב: "יתרון השתיקה, ורוח הקודש המתגבר‬ ‫על ידה, בא מתוך ההתפרצות הפנימית שבאה מתוך מעין הנשמה, שדורש להתפשטותו והרחבתו‬ ‫מגרש גדול מבלי מעיק. וחמורה היא ההתבודדות הפנימית מאוד, ודורשת היא שגשוגה בלא שום‬ ‫הפרעה בעולם, אז יוצרת היא את ערכיה וגווניה מכחה התוכי, הפנימי. ואור הרוחני, פאר החיים‬ ‫וגבורתם היסודית, מתגברים והולכים. ...ודוגמת השתיקה הדיבורית לעומת המחשבה, יש גם כן‬ ‫דומיה מחשבתית כשבא תורה של המחשבה היותר נעלמה, היותר פאורה ועליונה. והולכים הם‬ ‫הדברים במדריגות, זו למעלה מזו". ניכר שהרב מדבר כאן על תרגול מדיטטיבי, שמשקיט את‬ ‫ההכרה, כדרך לקבלת רוח הקודש, ואף המדרגות שמעליה. וראו גם שם, ח, קמג. תודה לרב ד"ר נתן‬ ‫אופיר (אופנבכר) שהפנה אותי למקורות אלה.‬ ‫אלא אם הצעתו של בני שנון נכונה. ראו לעיל, הערה 51.‬ ‫כך למשל ב'חב"דפדיה', בערך 'משקה', מוסבר כי המשקה "גורם לכולנו להתרומם יחדיו מעל‬ ‫החיים הרוחניים בלי חיכוכים מיותרים". ראו /‪http://www.chabad.info/chabadpedia‬‬ ‫49%7‪.index.php?title=%D7%9E%D7%A9%D7%A7%D‬‬ ‫46‬ ‫56‬ ‫66‬ ‫76‬ ‫731‬ ‫אקדמות כ"ה • אלול תש"ע‬ ‫ישפיע עלינו. אולם עצם ההנחה הזאת עומדת למבחן כאשר אנחנו מתבוננים בתיאורי‬ ‫המיסטיקנים. כאשר אנחנו צוללים למעמקי הכתבים המיסטיים של הדתות השונות,‬ ‫ובכללן היהדות, ההנחה הברורה מאליה שאנחנו גרעינים מובחנים של זהות ופעולה‬ ‫מתערערת לחלוטין. כך גם הראי"ה עצמו מודה במקומות שונים שבמצב התודעתי‬ ‫העליון ממילא אין הבדל אמיתי בין האדם לאלוהות. למשל:‬ ‫ההתפתחות התדירה תמלאנו שיקוף אידיאלי מוסרי עם כל ההויה, ותביאנו‬ ‫לידי מילוי אור אלהי מדעי והכרתי כזה, המאחד את הוייתנו עם אור חי עולמים‬ ‫86‬ ‫בתכלית הטוהר והמוסר, העז והגבורה, בכל מילואם.‬ ‫כל מה שהדעה מתעלה, מתקרב האדם והעולם לגודל האלוהי, וברוממותו‬ ‫העליונה של האדם והכרתו הגמורה, מוצא הוא שהכל הוא כלול באלוהים,‬ ‫והעצמיות הפרטית של כל פרט מפרטי ההויה איננו כי אם התגלות אלוהות,‬ ‫96‬ ‫הזורחת בגוונים שונים לפניו.‬ ‫אם אכן ה"אני" שלנו (כגרעין פרטי של זהות הנבדל ונפרד מסביבתו או מהאלוהות)‬ ‫הוא ברובו, או אף כולו, אשליה שאנו לוקים בה מתוך עיוורון של חוסר־תודעה־‬ ‫נבואית07, ממילא האינטואיציה שלנו שעל פיה "אנחנו" צריכים לעשות את הדרך‬ ‫למרומים "לבד", או ש"אנחנו" צריכים "לעבוד" כדי לזכות בדבר - מתבטלת מאליה.‬ ‫כמו שהנבואה (על פי הראי"ה קוק) מגלה לנו שפנים וחוץ אינם תקפים במובנם הרגיל,‬ ‫כך, על פיה, גם ההבדל בינינו ובין האל אינו ממשי כפי שאנחנו חושבים ומרגישים‬ ‫כרגיל. אל הידיעה הזאת אנחנו מגיעים כוודאות קיומית רק בחוויית הנבואה עצמה,‬ ‫אולם ייתכן שהשערת אמיתותה יכולה לכוון אותנו כבר כעת כמענה לשאלה השנייה‬ ‫שמנינו.‬ ‫כך או כך, העתיד הקרוב לא יאפשר לנו לחמוק מהצורך להגדיר לעצמנו מחדש מהו‬ ‫לדעתנו מצב תודעתי ראוי ומה אינו כזה. אל תחומים אתיים שהביאה אתה הקִדמה זה‬ ‫מכבר, כגון הפריון (מההפריה המלאכותית ועד ההפלה המלאכותית), הגנטיקה (מתאי‬ ‫גזע ועד האפשרות להנדס או לשבט בני אדם) או אף האקולוגיה והמלחמה, מצטרף‬ ‫עכשיו תחום חדש־ישן, הנוגע בצורה אינטימית בזהותנו העצמית ואשר בכוחו להגדיר‬ ‫מחדש את מהותה. זוהי האתיקה של התודעה.‬ ‫שמונה קבצים, א, קטז.‬ ‫שם, א, קכט, וראו לעיל דיון באופי האחדותי של חוויית הנבואה.‬ ‫ראו לעיל, הערה 23.‬ ‫86‬ ‫96‬ ‫07‬ ‫831‬